עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > ב-1500$ אפשר להקים פאונדיישן (Foundation) בנוויס (Nevis) והחוק למיסוי נאמנויות לא יחול עליך !!

ב-1500$ אפשר להקים פאונדיישן (Foundation) בנוויס (Nevis) והחוק למיסוי נאמנויות לא יחול עליך !!

נתיקון 147 לפקודת מס הכנסה נכנס לתוקף ב-1.1.06. תיקון זה קבע חובת דיווח לנאמן, נהנה ויוצר בנאמנות (והכל בתנאים מסוימים). כפי שנראה להלן נראה כי המחוקק הסתבך מעט עם ההגדרות השונות והביא ליצירת חורים במיסוי הנאמנויות שלא במכוון. חורים אלו ברשת החוק מביאים לכך שניתן להקים גופים מעין נאמנותיים דוגמת פאונדיישן (Foundation) או אנשטאלט (Anstalt) המשמשים רבים מעשירי ישראל והעולם כתחליף לנאמנות ועדיין לא להתחייב בדיווח עליהם זאת באמצעות בחירה סלקטיבית של מקום הקמת הנאמנות, נסביר.

המונח "נאמנות" הוגדר על ידי המחוקק בפקודה כדלקמן: "הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל..." משמע אם אין נאמן אין נאמנות. "נאמן" הוגדר על ידי המחוקק כדלקמן: "אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות... ויראו תאגיד כמפורט בתוספת ראשונה א' כנאמן..." תוספת זו מונה שורה של מוסדות מעין נאמנותיים המוכרים היטב לעשירי ישראל דוגמת פאונדיישן (Foundation) שהוקמו בפנמה, בנסיכות ליכטנשטיין באיים האנטיליים בהולנד או באיי הבאהמה ועוד. המחוקק אמנם קבע כי שר האוצר מוסמך לקבוע גופים נוספים שיתווספו לרשימה זו, אך טרם נעשה שימוש בסמכות זו.

למעשה לא היה צריך המחוקק להגדיר את המונח "נאמן". הנאמנות היא אותו "הסדר" עליו מדברת הפקודה. "זיקה לנכס" עליה מדבר חוק הנאמנות, לכאורה נאמן יכול שיהיה כל ישות משפטית, אין צורך להגדיר אותו. אלא שהמחוקק טעה. המחוקק טרח והגדיר במפורש גם מהו "נאמן" תוך יצירת הגדרה סיבובית עם הגדרת נאמנות. בכך הזמין המחוקק מס' אפשרויות פרשניות שיהוו כר לפלפול משפטי של מומחי המס:

1. האפשרות הראשונה התואמת את לשון החוק, ואשר תאפשר הימנעות מדיווח תקבע כדלקמן: אם אין "נאמן" כהגדרתו בפקודה, הרי שלא קיימת "נאמנות". משמע אם הצלחתי להעביר את הנכסים, ליצור "הסדר", "זיקה לנכס" עם ישות משפטית שאינה נכללת בהגדרת נאמן - אין לי חובת דיווח כי זו לא נאמנות כהגדרתה בפקודה. לעיל ראינו כי המחוקק בתוספת א' לפקודה קבע שורה של ישויות מעין נאמנותיות שיראו אותן כ"נאמן" כאשר היחיד שרשאי להוסיף ישויות נוספות לתוספת זו הוא שר האוצר. משמע אם אני אלך ואקים פאונדיישן (Foundation) בנוויס (Nevis), (הקמתו כולל תשלום אגרות אינה עולה על - 1500$) הרי שישות מעין נאמנותית זו לא הוגדרה בתוספת לפקודה, לכן אינה נאמן ומכאן שלא קמה כאן נאמנות לצורכי הפקודה. כנגד אפשרות פרשנית זו ניתן אומנם לטעון כי המחוקק לא כיוון לקבוע כי "רק" אותן ישויות מעין נאמנותיות שנמנו על ידו יהוו נאמן, הא ותו לא, אלא שאם כך מדוע לא נכתב בלשון החוק "לדוגמא" מדוע נמנתה רשימה ספציפית של גופים מדוע נקבעה הסמכה לשר האוצר להוסיף גופים נוספים? ועוד'';

2. אפשרות שניה הינה להגיע לתוצאה אליה ככל הנראה כיוון המחוקק באמצעות התעלמות מהגדרת "נאמן": כפי שאמרנו לעיל הנאמנות היא אותו "הסדר", זיקה לנכס" עליה מדבר המחוקק. גופים מעין נאמנותיים דוגמת פאונדיישן (Foundation) או אנשטאלט (Anstalt) יכולים להיות נאמן גם בנאמנות אחרת לדוגמא באנגליה שאינה הם, זאת מתוקף היותם ישות משפטית. אם היה המחוקק רוצה לדייק בהרחבת המשמעות יכול היה להוסיף גופים מעין נאמנותיים אלו דווקא להגדרת נאמנות ולקבוע כי מערכת היחסים בין הפאונדיישן (Foundation) (ושאר הגופים המעין נאמנותיים) ומנהליו לבין החברים בו, הם יחסים נאמנותיים (מקבילים לנאמן ונהנה) אלא שלא כך עשה. כאשר יבוא בית המשפט לדון בסוגיה יהא עליו לקבוע כי הרחבת המונח נאמן הינה חסרת משמעות. לאור חוק הנאמנות ולאור משמעותו המהותית של המונח "נאמנות" כל ישות משפטית יכולה להיות נאמן.

3. אפשרות שלישית הינה יישום הרעיון הקבוע באפשרות השניה בדרך פרשנית, שתהווה מעין דרך ביניים: בבוא בית המשפט לדון בהגדרת נאמן יהא עליו לקבוע כי רק רישת ההגדרה הינה בעלת משמעות מהותית. התוספת אותה קבע המחוקק כי פאונדיישן (Foundation) או אנשטאלט (Anstalt) במקומות מסוימים יהיו "נאמן", אינה באה לקבוע הסדר שלילי ביחס לגופים מעין נאמנותיים אחרים. יחד עם זאת אפשרות פרשנית זו תעורר ויכוח פרשני ושאלות אותן ראינו לעיל. נראה כי לצורך יצירת הרמוניה עם הדין הכללי ועם משמעותו האמיתית של המונח "נאמנות", לא יהא מנוס בסופו של יום מלדבוק בחלופה השנייה שהוצגה לעיל.

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il