עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > הגדרת נאמנות ונאמן בתיקון 147: הגדרה רחבה, לא ברורה וסיבובית

הגדרת נאמנות ונאמן בתיקון 147: הגדרה רחבה, לא ברורה וסיבובית

רשימה זו עוסקת בפרק רביעי 2 לפקודת מ"ה (להלן: חוק הנאמנויות).במסגרתו נבקש לעמוד בקצרה על הבעייתיות הקיימת בהגדרת נאמנות כפי שמצאה את ביטויה במסגרת חקיקת חוק הנאמנויות.
נאמנות הוגדרה על ידי המחוקק בסעיף 75ג לפקודה כדלקמן:
"נאמנות" ? הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי נאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל, בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת"
אלא שעל מנת לעמוד על מלוא משמעות הגדרה זו עלינו לבחון גם את הגדרת נאמן והגדרת "נכסי הנאמן". שני ביטויים אלו הוגדרו על ידי המחוקק כדלקמן :
""נאמן" ? אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות; בכל מקום בפרק זה שבו מדובר בנאמן, משמעו הנאמן בתפקידו זה, בנאמנות שבה מדובר; לעניין זה יראו הקניה לחברה להחזקת נכסי נאמנות כהקניה לנאמן ויראו תאגיד כמפורט בתוספת ראשונה א' כנאמן; שר האוצר רשאי להוסיף בצו תאגידים לתוספת הראשונה א'"
""נכסי הנאמן" ? נכסים שהוקנו לנאמן או שנרכשו או התקבלו על ידו, לרבות כשהם מוחזקים בעבורו בידי חברה להחזקת נכסי נאמנות, אף אם הם רשומים על שמה"
ניתן להבחין בשתי מכשלות מרכזיות בהגדרת נאמנות כפי שנקבעה בפקודה. ראשית המדובר בהגדרה סיבובית היוצרת מעגל שוטה, בין הגדרת הנאמנות להגדרת הנאמן וחוזר חלילה . נאמנות הוגדרה כ: "... הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן... ". מנגד נאמן הוגדר על ידי המחוקק כ: " אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות...  ".
בנוסף ניתן להבחין על נקלה כי בהגדרת נאמנות שנקבעה בפקודה חרג המחוקק מהגדרת נאמנות כפי שנקבעה בסעיף 1 לחוק הנאמנות. וכך הוגדרה הנאמנות בסעיף 1 לחוק הנאמנות שכותרתו הינה: "מהות הנאמנות":
"נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת"
בשונה מהגדרה זו הרי שההגדרה שנקבעה בפקודה אינה דנה ב"חובה" המוטלת על הנאמן לפעול לטובת הנהנה. בפקודה הפעולה לטובת הנהנה הינה תיאור ההסדר (לכאורה גם אם המדובר בהסדר וולונטרי עליו מצהיר הנאמן?). אין ספק כי כוונת המחוקק בהגדרה זו הייתה להרחיב את תחולת הסדר המיסוי לא רק על נאמנויות המוכרות לנו ככאלו מכוח חוק הנאמנות, אלא גם על יחסים והסדרים משפטיים שאינם עולים בקנה אחד עם חוק הנאמנות בישראל ואף כאלו שאינם עולים בקנה אחד עם הגדרת נאמנות בחוקי נאמנות אחרים בעולם.
כוונה זו ניכרת בעיקר מסיפת ההגדרה שם קבע המחוקק:
"... בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת".
בכך דומה ההגדרה שנקבעה בפקודה להגדרה שנקבעה בסעיף 2 לאמנת האג בנושא הנאמנויות ( Convention On The Law Applicable To Trusts And On Their Recognition) (להלן: "אמנת האג"), גם שם ביקשו מנסחי אמנה להחיל את הגדרת נאמנות לא רק על מוסדות המוכרים כנאמנויות (במדינות המשפט המקובל) אלא גם על מוסדות מקבילים הקיימים במדינות הקונטיננט דוגמת פאונדיישן, אנשטאלט ועוד. אלא שיש להבחין כי בעוד בנוסח סעיף 2 לאמנת האג דובר ביחסים משפטיים ובחוק הנאמנות דובר בזיקה לנכס הרי שכאן אין הגדרה לטיב היחס המשפטי וקיימת קביעה "תיאורית" בלבד ביחס לקיומו של "הסדר". מהו "הסדר"? לא ברור. האם גם יחסי שליחות. האם גם עו"ד המחזיק כספים עבורו לקוחו בנאמנות ייכלל בגדר ההסדר בפקודה? האם גם חשבון בנק בחו"ל יחשב כנאמנות?
יתירה מכך סעיף 82(א) לפקודה אשר הגדיר עובר לתיקון 147 הסבה ככוללת גם נאמנות, תוקן במסגרת תיקון 147 ועתה אין הוא כולל את המונח נאמנות. יחד עם זאת הדיבור "הסדר" עדיין כלול בגדר מונח זה והוא לא נמחק מלשון סעיף 82(א). יוצא איפוא כי ייתכן שסעיפים 82-84 ו-86 עדיין עשויים לחול על נאמנות? וודאי לא זו הייתה כוונת המחוקק (דין מאוחר וספציפי גובר על דין מוקדם וכללי).
האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il