עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > בעקבות יוזמת חה"כ סילבן שלום והרשות לניירות ערך כי השקעות יעשו רק באמצעות נאמנות עיוורת - הנאמנות אולי עיוורת אבל לא חירשת

בעקבות יוזמת חה"כ סילבן שלום והרשות לניירות ערך כי השקעות יעשו רק באמצעות נאמנות עיוורת - הנאמנות אולי עיוורת אבל לא חירשת

  לאחרונה נתבשרנו על הרעיון של חה"כ סילבן שלום אשר מקודם גם על ידי הרשות לניירות ערך לפיו בכירים במגזר הציבורי יצטרכו לנהל את השקעותיהם באמצעות "נאמנות עיוורת", אלא שכפי שנראה להלן הנאמנות אולי עיוורת, אך היא לא חירשת והיא עדיין עשויה "לשמוע" ואולי אפילו להקשיב להנחיות שיינתנו לה על ידי אותו "בכיר במגזר הציבורי" שהקים את הנאמנות.

מהי נאמנות עיוורת? באופן כללי ניתן להסביר כי בדרך כלל משמעותה ומהותה של "נאמנות" הינה שסממני הבעלות בנכס, לדוגמא החלטה על רכישה, מכירה, וכדומה אשר בדרך כלל מבוצעים על ידי הבעלים של הנכס יבוצעו מעתה והלאה על ידי ה"נאמן" בהתאם לקווים מנחים, אשר לא ניתנים לעדכון (לכאורה), אותם קבע מי שיצר את הנאמנות, משמע מי שהיה עד עתה הבעלים של הנכס (יחד עם זאת כמובן שקיימים גם סוגי נאמנויות אחרות). מדוע קרויה נאמנות כזו "עיוורת" הסיבה הינה לכאורה חוסר יכולתו של מקים הנאמנות (בשפה המקצועית קרוי אדם זה "יוצר") להשפיע על פעולות הנאמן ואופן ניהול הנכסים. אלא שכפי שאמרנו לעיל גם אם הסכם הנאמנות נוסח בדרך זו, הרי שהנאמן עצמו - מי שמעתה מנהל את הנכסים עשוי פעמים רבות להיות מושפע (או אפילו להיות מודרך) מהוראות הבעלים המקורי של הנכס שהקים את הנאמנות.

ניקח לדוגמא חבר כנסת או שר בכיר בממשלה. קודם למינויו לשר/חבר כנסת החזיק אותו אדם תיק השקעות של 4 מיליון ₪. כמובן שהתיק לא נוהל באופן עצמאי אלא באמצעות יועץ השקעות לאחר שאותו אדם (במקרה שלנו חבר הכנסת/השר הבכיר) הנחה אותו באשר לסיכונים אותו הוא מוכן לקחת ובאשר להרכב התיק (תיק שכולו מניות, אג"ח תיק מעורב וכדומה). עם מינויו של אותו אדם למשרה הציבורית הבכירה המחייבת הקמת נאמנות עיוורת, הוא מכין הסכם נאמנות בינו לבין יועץ ההשקעות שלו כאשר לפי הסכם זה הנאמן (בדוגמא שלנו היועץ) אינו חייב לעדכן את השר בשינויים בתיק ההשקעות ואף אינו מחויב להוראות השר. האם מישהו מעלה על דעתו שלפני ביצוע פעולות משמעותיות בתיק לא ישוחח אותו יועץ עם אותו שר/ח"כ. האם בפעול כיום בנאמנויות מסוג זה לא מתקשר השר/הח"כ ומספר ליועץ כי קיימת הזדמנות כזו או אחרת להשקיע? נכון על פי ההסכם היועץ אינו חייב להקשיב - אבל לשמוע אף אחד לא אוסר עליו.

יוצא איפוא כי שימוש בנאמנויות עיוורות ללא קביעת כללים ברורים באשר לזהות הנאמן ואופן ודרכי ההשקעה המותרים. יצור מצב בו מחד המציאות לא משתנה והמשקיעים באותם משרות בכירות במגזר הציבורי ממשיכים לנהל בפועל את תיקי ההשקעות שלהם. מאידך יוכלו הללו לטעון כלפי חוץ שאין להם כלל שליטה על נכסיהם.

ייתכן כי אחת האפשרויות לפתור מצב בעייתי זה של המשך פעילות ב"קריצת עין" היא לחייב השקעה באג"ח מדינתי לתקופות זמן מסוימות ללא מתן אפשרות להשקעות אחרות.
האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il