עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > הסדרי גילוי מרצון פשוטים ככלי יעיל בסיוע לכלכלה הישראלית ובהפחתת נטל המס

הסדרי גילוי מרצון פשוטים ככלי יעיל בסיוע לכלכלה הישראלית ובהפחתת נטל המס

 

מבוא:

בעקבות הפרסומים האחרונים על הצורך להעלות את הגבייה באמצעות תוספת למיסים העקיפים ועל אף בישראל אחוזי הגבייה של מיסים עקיפים הינם מן הגבוהים בעולם, בחרנו להביא בפניכם העתק (עם עריכות ומחיקות מסוימות) מנייר עמדה שהוגש על ידי משרדנו לשר האוצר ולגורמים נוספים בממשלה ובכנסת, בדבר הצורך לשנות את הסדרי הגילוי מרצון הקיימים היום בישראל בכדי לאפשר גבייה יעילה והגדלת כמות משלמי המיסים בישראל.

 

אנו מאמינים כי היכרות של יותר אנשים עם הנושא ועם אפשרויות הפתרון הקיימות, עשויה לסייע בקיום לחץ על רשות המיסים ומשרד האוצר בכדי לקדם יוזמות יעילות, תוך החלפת ההסדרים העקרים – הקיימים בנושא זה. 

 סדר הדיון בקצרה

1. על מנת "להכניס" אתכם כקוראים לנושא סבוך זה במהירות ובקצרה, חילקנו את נייר העמדה שלהלן, למס' נושאי משנה, ואלו הם:

1.1. מהו הסדר גילוי מרצון?

1.2. מהו הסדר הגילוי מרצון שקיים בישראל והאם הוא טוב דיו?

1.3. מהי כמות הכסף "השחור" – של ישראלים, שנמצא בחשבונות בנק ובנכסים בחו"ל – ומה מאפיין את אותם נישומים שאינם מדווחים על כל הכנסותיהם/נכסיהם?

1.4. כיצד מתמודדים עם השאלה המוסרית של "מתן פרס לעבריינים" ו-"חוטא שיוצא נשכר"?

1.5. מדוע להפעיל הסדר גילוי מרצון עכשיו ולא לחכות עמו רק לרגעי משבר אמתיים בכלכלה הישראלית?

1.6. מדוע רשות המיסים – אינה פועלת להגשמת הליך גילוי מרצון יעיל, קל ואגרסיבי בישראל?

1.7. השוואה ודיון קצרים בהסדר הגילוי הנהוג בארצות הברית.

1.8. מס' נקודות / עקרונות שניתן לשלב בהסדרי גילוי מרצון יעילים ואפקטיביים בישראל והצעה למס' מטווים של הסדרי גילוי אפשריים בישראל.

1.9. סיכום.

מהו הסדר גילוי מרצון:

2. הסדר גילוי מרצון, הינו הסדר משפטי, המורכב מפן אזרחי ופן פלילי. בפן הפלילי קובעות רשויות המס, כי נישום, שלא דיווח על הכנסות, כספים או נכסים המוחזקים על ידו, זאת על אף שנדרש היה לדווח עליהם במסגרת החוק, יהיה פטור מענישה פלילית בגין עבירת המס אותה ביצע. במקביל בפן האזרחי, מתחייב אותו נישום בתשלום "סכום מסוים" בגין אותם "מסים" אשר החסיר ולא שילם בעבר.

3. מהו אותו סכום מס שיש לשלם בגין שנות העבר?

3.1. יש מדינות בהן נקבע אחוז מסוים "קבוע", לדוגמא 5% או 10% מסך שווי כל הנכסים והכספים החדשים עליהם מבקש הנישום להצהיר באותה העת – זאת ללא עריכת תחשיב בנוגע לשיעור המס האמתי אותו חייב היה הנישום לשלם באותה העת.

3.2. מדינות אחרות קובעות, כי אותו נישום ישלם את כל סכום המס אותו היה משלם, לו היה מדווח במועד, כאשר כמובן סכום זה צפוי להיות נתון לוויכוח בין פקיד השומה לאותו נישום. אך מנגד לא יהיה חייב בתשלומי הצמדה, ריבית וקנסות.

3.3. לבסוף ישנן מדינות, שבמסגרת גילוי מרצון, מוכנות ללכת לקראת הנישום אך ורק במישור הפלילי, משמע לקבל חסינות מפני הגשת כתב אישום. מנגד מדינות אלו אינן מוכנות לתן הקלה במישור המס ואותם נישומים נדרשים לשלם: מסים, ריבית, הצמדה וקנסות במידה והם מבקשים לזכות באותה חסינות פלילית.

מהו הסדר הגילוי מרצון שקיים בישראל והאם הוא טוב דיו?

4. הסדר הגילוי מרצון הקיים בישראל מאפשר לבעלי נכסים והכנסות בחו"ל לפנות בבקשת גילוי לרשות המיסים בישראל תוך ציון שמם המלא ופרטי הנכסים. במקביל מתחייבת רשות המיסים, כי לא תפנה להליך פלילי במידה ואכן אין מידע בגין אותם בני אדם או נכסים באחת מרשויות המדינה לרבות הרשות השופטת (בכתבי בית דין שונים), במשטרה, בפקיד השומה וכדומה.

5. כפי שניתן להבין, הנישום אינו מקבל הבטחה, כי לא יופעלו כלפיו הלכים פליליים הוא אינו מקבל וודאות באשר לשיעור המס אותו ישלם, וכבר בשלב ראשוני זה הוא נדרש לגלות באופן מלא את פרטיו המלאים ! – נו באמת !.

6. אדם מן הישוב ברור שלא יפנה להליך כזה, אלא במקרים חריגים במיוחד.

7. לאחרונה ולתקופת זמן מוגבל בלבד, החליטו ברשות המיסים לשפר את תנאי ההליך של הגילוי מרצון וקבעו, כי נישום שייכנס למסגרת ההליך יוכל לקבל הנחה מן הקנסות, ריביות והצמדות אותן היה נדרש לשלם. יחד עם זאת כמובן שהמדובר בהטבה קטנה וחלקית שאינה בעלת משקל כלפי הכשלים הקיימים עדיין בהליך עצמו.

8. כפי שנראה להלן, הליך גילוי מרצון, אשר רואה לעצמו מטרה אמתית, להביא אנשים ונישומים לכדי גילוי, צריך ונדרש לאפשר לנישומים, מידה מסוימת של אנונימיות בשלבים הראשוניים, מידה מסוימת של וודאות כלכלית ועוד, להלן נמליץ על כלים שיכולים לייעל את ההליך. 

9. כמובן במקרה בו המדינה לא רואה אינטרס בקיום גילוי מרצון אפקטיבי, היא תימנע מתן וודאות ואפשרויות סבירות לנישומים לקיים את ההליך.

אפיון האנשים הנדרשים להסדרי גילוי מרצון וסכומי הכסף הלא מדווחים של ישראלים המצויים בחו"ל:

10. בשונה מן הדעה הרווחת הרי שרבים מאלו הנדרשים להליכי גילוי מרצון אינם "אנשי עסקים ממולחים" שטרחו במשך שנים להחביא את הונם בחו"ל. האמת היא שבדרך כלל מדובר באנשים מבוגרים, אנשים שקיבלו ירושות בחו"ל וכמובן יש גם אנשי עסקים.

11. בחלק גדול מן המקרים, המדובר, באנשים שקיבלו ירושה בחו"ל לפעמים כנכסים ולפעמים ככספים ולא חשבו במהלך השנים שיש צורך להסדיר את העניין, והדבר עולה פעם ראשונה כאשר הם חושבים על העברת הנכסים לדור הבא. במשרדנו נתקלנו בניצולי שואה שהוריהם השאירו להם נכס בחו"ל אותו מכרו במהלך השנים והשאירו את כספים בבנק בחו"ל. במשפחות ישראליות של אנשים נורמטיביים שקיבלו ירושה. וכן במשפחות נורמטיביות שאחד מבני המשפחה סרב להגיש דיווח ולכן נאלצו שאר בני המשפחה להימנע מכך גם כן בכדי שלא לחשוף את פרטיו.

12. לרוב המדובר באנשים שמקור הכספים הראשוני שלהם היה חו"ל. חשוב לזכור שעד 2003 ישראל פטרה ממס הכנסות ורווחים שנצמחו בחו"ל ורבים מאותם אנשים הותירו את הכספים בחו"ל ולא טרחו לשנות כלום.

13. מהי הערכת הכספים והנכסים המצויים השייכים לישראלים ומצויים בחו"ל ? במהלך השנים האחרונות, נפגש משרדנו עם נישומים שסך הסכומים אותם הם מחזיקים בחו"ל עולה לכדי "מאות מיליוני דולרים". בהערכה גסה ועל סמך נתון זה ניתן ללמוד, כי המדובר ככל הנראה במס' עשרות מיליארדי דולרים. יחד עם זאת כמובן שהמדובר בהערכה שאינה מדויקת, ובאופן טבעי כיוון שהמדובר בכספים ונכסים שאינם מדווחים, קשה יהיה לבצע הערכה מדויקת !

14. לכל אלו ניתן להוסיף את הכספים והנכסים המתגלגלים בישראל ללא דיווח.

השאלה המוסרית: האם לאפשר לחוטא לצאת נשכר?

15. אחת הטענות המרכזיות העולות כנגד הסדר ה"גילוי מרצון" הינה טענה בדבר "איפה ואיפה". כיצד ירגישו משלמי המס הסדירים - "שומרי החוק", כאשר המדינה מגיעה ולמעשה מעניקה מעין "פרס" למי שהיו במשך שנים עבריינים?

16. התשובה לשאלה זו פשוטה – בין המרוויחים, מאותם הסדרי הגילוי נמצאים בראש ובראשונה, האזרחים הישרים, אלו שעד עתה נשאו את נטל המס לבד על גבם ועתה נמצאה הדרך לצרף לנטל זה גם את אלו שהצליחו לחמוק ממנו עד היום. בנוסף כסף זה במידה ויעבור לישראל, יסייע כאן באופן טבעי, פשוט וישיר לפיתוח הכלכלה, פיתוח המערכת הבנקאית ועוד – יצירת פרויקטים ומשרות – דבר שללא ספק מסייע בראש ובראשונה לאזרחים הישרים הנמצאים בישראל.

17. לאור האמור, נדמה שמה שמעכב, את ההגעה להסדרים אלו הינה בעיקר "הרגשה". קשה לתת "הטבה" לעבריין [1] .

18. גם במקרה שלנו, אפשר להעלות טענות בדבר החוק וה- "מוסר הראוי" !! (ואלו טענות נכונות) אך בשורה האחרונה, הנזק שנגרם לכלכלה הישראלית ולאותו אזרח-נישום ישר, מכך שכספים אלו אינם נמצאים בישראל, וישנם נישומים שלא משלמים מסים – כלל על עיקר הכנסותיהם, גדול עשרות מונים מאותו עניין "עקרוני" ומאותה "הרגשה".

שאלה: מדוע לא לחכות עם ביצוע הסדרי גילוי מרצון – רק למועד בו מדינת ישראל תהיה בתוך משבר כלכלי.

19. בקצרה – כשיש משבר כלכלי, גם לנישומים אין כסף לשלם את חובותיהם.

20. מדינת ישראל אינה נמצאת לבד במרחב הכלכלי העולמי, ואין היא מנותקת מן העולם כולו. כאשר קיימים קשיים כלכליים במרחב הבינלאומי ישנה השפעה ישירה על ישראל המובילה לקשיים כלכליים גם אצל נישומים ישראלים.

21. בעולם הגלובאלי של היום, המדינות כולן ובאופן פרטני יותר המערכות הבנקאיות בכל מדינה ומדינה מקיימות תחרות אגרסיבית על כספים בכלל וכספי משקיעים בפרט. כל בנ"א יכול להעביר את כל חשבונותיו ממדינה אחת לאחרת בלחיצת כפתור באמצעות האינטרנט.

22. כאשר מדינת ישראל ועמה העולם, חווים משבר כלכלי, עמוק, הרי שבאופן מקביל, אותם אזרחים/נישומים אשר אנו חפצים, כי יבצעו "גילוי מרצון", חווים את אותו משבר כלכלי. בשעת משבר כלכלי, גם אותם אזרחים, אשר "כדאי" להם לבצע גילוי מרצון אינם יכולים לפעול לשם כך כיוון שהם צרכים את כל כספם לצורך עסקיהם ו/או חייהם ואין להם "כסף פנוי" לתשלום מיסים. כפועל יוצא, הרי שבשעת משבר, רבים מאותם אנשים נמנעים ויימנעו מביצוע גילוי מרצון, שהרי זה האחרון טומן בחובו "חובת תשלום מס" (בדרך כלל גם משמעותית).

23. כך לדוגמא, אנשי עסקים שרכשו קרקעות ברומניה, יכלו בתקופת השיא לממש קרקעות ולשלם מיסים בישראל במסגרת גילוי מרצון. מנגד כיום, עם המשבר הכלכלי הקשה ברומניה, ההפסדים שצברו שם אנשי עסקים והקושי לממש נכסים, לא סביר שמי מאותם אנשי עסקים שפעלו שם, מחוץ למסגרת מערכת המיסים בישראל, ייקח חלק ב-"הליך גילוי מרצון" שהרי הוא צריך כל כסף שיש לו לצורך תזרים המזומנים ושימור הנכסים הקיימים לו.

24. מדינה שרואה צעד קדימה נוהגת בעצמה מנהג "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ולכן הליכה לגילוי מרצון, צריכה להיות דווקא לפני שהמשבר הכלכלי מתרחש ובא ועדיף אפילו בשעת שגשוש כלכלי. כל עוד יש כסף בידי אותם אנשי עסקים ונישומים, אשר יידרשו לעשות שימוש באותם הליכים של גילוי מרצון.

השאלה: מדוע רשות המיסים – אינה פועלת להגשמת הליך גילוי מרצון יעיל, קל ואגרסיבי בישראל?

25.  את התשובה לשאלה המצויה בכותרת פסקה זו יש לבקש בראש ובראשונה מראשי רשות המיסים בעבר ואלו שהחלו בתפקידם בהווה.

26. יחד עם זאת, ניתן להציע לעניין זה שתי תשובות אפשריות:

26.1.  האחת, החלטה בדבר "הטבה רוחבית" בנטל המס רצוי שתיעשה על ידי המחוקק עצמו ולא על ידי רשות המסים. החלטה לפיה "עברייני מס" יזכו להקלה, על פי חוק צריכה להתקבל בדרגים הפוליטיים כחלק ממאבק בהון השחור וכחלק מניסיון לייצב את הכלכלה. המדובר בהליך חריג וככזה ראוי שיתקבל על ידי קובעי המדיניות – המחוקקים. 

26.2. השנייה, רשות המסים עוסקת בגבייה מס. ראשם של אנשי רשות המיסים, אשר "מתוכנת" במשך שנים רבות לחשוב היכן הנישום "אינו בסדר", מתקשה לעקל, מצב בו נישומים שלא נהגו כדת וכדין יזכו להטבה כלשהיא.

ההשוואה לארצות הברית:

27. לאחרונה, וכן במסגרת מספר ימי עיון בהם הרצאתי עלתה טענה (בעיקר מצד אנשי רשות המיסים) המבקשת להשוות את הליך הגילוי מרצון הקיים אצלנו להליך הקיים בארה"ב. הליך אותו מוביל בשנים האחרונות ממשל אובמה לחיפוש ואיתור כל חשבונות הבנק המחוזקים על ידי אזרחי ו/או תושבי ארה"ב.

28. לעניין זה חשוב להגיב במספר מישורים:

28.1.  ראשית הליך הגילוי מרצון בארה"ב, הינו כישלון חרוץ. מדינה לה עשרות מיליוני אזרחים היושבים בחו"ל ואשר אינם מדווחים כדין, הצליחה לגייס במסגרת הליך זה מס' מיליארדי דולרים בודדים.

28.2. מרבית הכספים של אזרחי ו/או תושבי ארה"ב שאינם מדווחים בארה"ב הועבר ממקלטי המס בשוויץ (וכן גם ישראל) למקלטי המס ולמערכת הבנקאית באסיה, לצד רכישת נדל"ן אגרסיבית ברחבי העולם.

28.3. בנוסף ועם כל הכבוד ישראל אינה ארה"ב. הגורם היחיד שהוביל את אזרחי ותושבי ארה"ב להגיע להסדרי גילוי בארה"ב הינה יכולתה של ארה"ב להלך אימים, על כל הגופים הפיננסיים הזרים לרבות בנקים ישראלים וחברות ביטוח ישראליות, תוך קביעה ישירה שמוסד פיננסי שלא יחתום על הסכם עם ממשלת ארה"ב למסירת כל המידע על אזרחי ו/או תושבי ארה"ב המחזיקים אצלו חשבונות בנק, ייכנס לרשימה שחורה. כאשר תוצאת מהלך זה הינה ראשית קנס בסך 30% מכל תקבול שיגיע לאותו מוסד פיננסי ובהמשך הכנסת אותו מוסד פיננסי לרשימה של גופים פיננסיים שלא ניתן לעבוד עימם (כזכור היום עדיין 95% לערך מן הפעולות הפיננסיות בעולם נעשות במטבע ה-$ - דולר).

28.4. חשוב לזכור ישראל – אינה ארה"ב.

מה נדרש מהליך גילוי מרצון – אפקטיבי:

29. בכדי לקיים הליך גילוי מרצון אפקטיבי ויעיל יש לכלול במסגרתו את המרכיבים הבאים:

29.1. זמן וזמניות– הוא צריך להיעשות בזמן בו עדיין יש לנישומים כסף לשלם. ובמרבית המקרים הוא צריך להיות זמני, לתקופה קצרה, בכדי שלא לאפשר לנישומים לדחות את ההחלטה האם לגשת אליו.

29.2. וודאות כלכלית - הענקת וודאות לנישום במישור הכספי, בשאלה – מהו סכום המס אותו יהא עליו לשלם, בסופו של יום.

29.3. וודאות אישית – הענקת וודאות לנישום, שנישום אשר פנה ונדחה, לא יחשוש מהעברת שמו לרשויות האכיפה השונות. ללא ספק הכלי הטוב ביותר לכך הוא אנונימיות. את זו ניתן להשיג בין על ידי הגשת בקשות אנונימיות ובין על ידי הגשת בקשות אל וועדה נפרדת שאינה חלק מרשות המיסים ואינה מעבירה את המידע המגיע אליה לידי פקידי הרשות.

29.4. יצירת יתרון כלכלי למדינת ישראל – מומלץ כי כחלק מן ההליך יתחייב הנישום להבאת הכספים לישראל והשארתם כאן לתקופה של לפחות 12 חודשים. בדרך זו הכספים המועברים לישראל יכול שישמשו להגדלת הפעילות הכלכלית בישראל.

29.5. שיעור מס סביר - יש לקבוע שיעור מס הנמוך מ-25%. חשוב לזכור שכל איש עסקים שנעזר ביועצים יכול "לסובב" כסף בעולם ולהחזירו לישראל בשיעור מס של 25%. מכאן ששיעור המס חייב להיות נמוך מכך.

30. כך לדוגמא, ניתן לקבוע מס' מסלולים של הליכי גילוי מרצון שיענו על הנתונים לעיל:

30.1. מסלול א' – הליך גילוי לאנשים מבוגרים – ניתן לקבוע כי אנשים מעל גיל 70 שבידם הוכחה כי הכספים / הנכסים המדוברים מצויים 7 שנים ומעלה בחו"ל, יהיו רשאים לפנות להליך גילוי ברשות המיסים, כאשר סך המס הסופי אותו ישלמו יהא 10% מסך סכום הכסף עליו מצהירים (ללא אפשרות לקיזוזים והנחות). ניתן להציע הסדר דומה גם למי יוכלו להוכיח שחשבון הבנק המדובר נפתח לפני שנת 2003 וכדומה.

30.2. מסלול ב' – מי שאינו אדם מבוגר ו/או אין בידו הוכחה באשר לתקופה בה מוחזקים הנכסים בחו"ל או ביחס למקור הנכסים בחו"ל, ישלם מס בשיעור של 20% מסכום הנכסים עליהם הוא מבקש להצהיר, זאת ללא אפשרות לקיזוזים והנחות. הסדר מעין זה מומלץ לתחום בזמן.

30.3. מסלול ג' – מי שסבור שעל פי דין הוא חייב בפועל הרבה פחות כסף מאשר 20%, יוכל לפנות באופן אנונימי לוועדה/ ממונה שיבחן את ההוכחות אותן מציג הנישום ביחס למקור הנכסים וההכנסות אותם צבר בחו"ל ובמהלך השנים ויוציא לו שומה עדכנית באשר לחיוב במס בו יתחייב לעמדת רשות המיסים. בכדי למנוע "הצפה" של פניות אנונימיות שאינן "רציניות" די הצורך ניתן לקבוע אגרה בגובה של 0.5% מן הסכום המוצהר, כתשלום מראש לוועדה/ממונה הדנה בגובה השומה אותה יהא על אותו נישום לשלם. במקרים אלו ניתן לשקול גם מתן פטור מריבית והצמדה. אפשרות זו האחרונה להליך גילוי מרצון יכולה להיות קיימת גם באופן קבוע ולא רק מעת לעת. היות והיא פונה לנישומים אשר ביצעו למעשה "עבירה טכנית" של אי ידיעה על הצורך בהגשת דו"חות.

31. לטעמנו מומלץ שגיבוש הסדרי גילוי מרצון ייעשה על ידי וועדה שתמונה על ידי שר האוצר ותכלול אנשי מקצוע מן השוק הפרטי ואנשי מקצוע מרשות המיסים.

32. ללא אנשי מקצוע מן השוק הפרטי תפסיד ועדה זו את כל מטרתה.

סיכום:

לסיכום, ראינו כי הפעלת הסדרי גילוי מרצון בישראל עובר לקיומו של משבר כלכלי בישראל, יכולה לייעל את גביית המס בישראל, לסייע בהקצאת וקיום משאבים כלכליים לפיתוח עסקי בישראל, להגדיל את רשת הנישומים ומשלמי המס בישראל ובכך להקל על האוכלוסייה משלמת המסים בישראל, ואף להימנע מהגדלת תשלומי המיסים העקיפים. 
 


[1] על כך נראה שכדאי להזכיר את אחד הסיפורים המדהימים בגמרא (מסכת גיטין) בנוגע לסיבות שבשלן נחרב בית המקדש. הסיפור המוכר, הינו שבגלל שנאת חינם, חרב בית המקדש (וחלק מכירים גם את סיפור "קמצא ובר קמצא", שלא כאן המקום להרחיב עליו). המשך הסיפור באותה גמרא פחות מוכר ונביאו כאן בלשונו:

" הלך [בר קמצא], אמר לו לקיסר: מרדו בך היהודים. אמר לו: מי אמר? אמר לו: שלח קרבן לבית המקדש וראה אם מקריבים אותו. הלך ושלח בידו עגל משלש. בדרך הטיל בו מום בשפתיו, ויש אומרים בעיניו - מקום שלנו הוא מום ולהם אינו מום. חשבו רבנן להקריבו משום שלום מלכות. אמר להם רבי זכריה בן אבקולס: יאמרו - בעלי מומין קרבין לגבי מזבח. חשבו להרוג את בר קמצא שלא ילך ויספר לרומאים. אמר להם רבי זכריה: יאמרו - מטיל מום בקדשים ייהרג. אמר ר' יוחנן: ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"

למעשה הגמרא מספרת לנו (תוך הטחת דברי ביקורת מדהימים באחד מראשי החכמים באותה תקופה – רבי זכריה בן אבקולוס), כי ניסיונו של רבי זכריה לדקדק בקוצו של יוד בהלכה, תוך דאגה ל-"מה יגידו", ללא מתן דגש מספק לתמונה הכוללת – היא שהובילה לחורבן בית המקדש ולגלות עם ישראל מארצו.

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il