עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > הרפורמה במיסוי חברות ספנות ישראליות - חוק מס הכנסה – מיסוי חברות ספנות לפי תפוסה – עיקרי הרפורמה

הרפורמה במיסוי חברות ספנות ישראליות - חוק מס הכנסה – מיסוי חברות ספנות לפי תפוסה – עיקרי הרפורמה

מבוא:

בתחילת יולי פרסמה הלשכה המשפטית של אגף הכלכלה והכנסות המדינה באוצר תזכיר חוק של תיקון לפקודת מס הכנסה, שמשמעותו מתן אפשרות להמרת שיטת המיסוי של חברות ספנות, למיסוי על פי תפוסה.

החוק נקרא כיום: "חוק מס הכנסה (מיסוי חברת ספנות לפי תפוסה), התשס"ט – 2009. והוא צפוי להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2010.

להלן נסקור את עיקרי החוק באופן רחב אך בשפה מעט משפטית.

רקע לתיקון החוק:

ענף הספנות בהיותו בין השאר ענף תחרותי, התפתחה בו תופענה של דגלי נוחות. הכוונה לכך שאוניות נרשמות תחת דגלי מדינות המשמשות גם כמקלט מס (כך לפחות רואה זאת האוצר). כפיתרון למצב בעייתי זה פונות מדינות רבות ליצירת תמריצים לענף על ידי הפחתת המיסוי על העוסקים בענף באמצעות חוקי עידוד שונים ובראשם הטלת מס רגרסיבי על בסיס תפוסה.

להלן נראה כי ניתוח זה ליצירת המצב של "דגלי נוחות" אינו נכון באופן מלא, על אף שכך הוא מופיע בתזכיר החוק, וייתכן שרשויות האוצר התעלמו מן הסיבות הנוספות במכוון. ביניהם העובדה שלא נוח ולפעמים בלתי אפשרי להיות אוניה ישראלית בנמלים רבים בעולם.

עקרונות החוק:

1. חוק וולנטארי + חברה מזכה:

1.1. החוק, על פי תפיסת המחוקק הינו מעין חוק עידוד. הכוונה לחוק המקנה הטבות רבות, לכן הכניסה תחת כנפיו אינה אוטומטית. היא כרוכה בבקשה שתוגש בתוך 120 יום ממועד התאגדות החברה ו/או ממועד הפיכתה לתושבת ישראל.

1.2. כמו כן על מנת שחברה תהא "חברה זכאית" כהגדת ביטוי זה בחוק (הכוונה לחברה עליה יוחלו הוראות החוק), עליה לעמוד בשורה של קריטריונים, מצטברים לצד היותה מנוהלת ונשלטת בישראל (חברה תושבת ישראל) ואלו הם המרכזיים שבהם:

1.2.1. עיקר הפעילות של החברה היא "פעילות מזכה" כהגדרתה בחוק. הכוונה הינה להפעלת כלי שיט (המוגדר בחוק ככלי שיט זכאי שמשמעות הגדרה זו הינה בין היתר: כלי שיט בעל תפוסה של 100 טון או יותר, המשמש להובלת טובין בסחר בינלאומי, והינו כלי שיט ישראלי או כלי שיט זר החכור על ידי חברה ישראלית כאמור ובלבד שאין זה כלי שיט המשמש לגרירה, פעולות עזרה ימית, דיג הובלת נוסעים וכדומה).

1.2.2. השליטה על עסקי החברה נעשית מישראל, לרבות כל אלו: מקום המשרד הראשי הוא בישראל, יו"ר דירקטוריון ומחצית חברי הדירקטוריון הם תושבי ישראל, המנכ"ל וכל סגניו הם תושבי ישראל, כל החלטות הדירקטוריון מתקבלות בישראל.

1.2.3. לפחות 80% מהכנסת החברה היא מפעילות מזכה כפי שהגדרנו לעיל, כאשר בנוסף, לפחות 25% מתפוסת כל השיט שהחברה מפעילה הם בשליטתה או בבעלותה.

1.2.4. החברה תערוך דו"חות רווח והפסד נפרדים לפעילות המזכה ולפעילות שאינה כאמור, כך שניתן יהיה בנקל, לבחון את האחוזים הנדרשים של הכנסת החברה.

1.2.5. הניהול המסחרי של החברה יהיה מישראל – משמע כל ניהול כוח האדם, צוות האוניה, הוראות תפעול לכי השיט ואישורם של קווי ההפלגה.

2. חישוב מס ההכנסה (ס תפוסה):

2.1. חברה שתחליט להחיל על עצמה את הוראות החוק תחשב את המס על אותה הכנסה מזכה שלה כדלקמן:

2.2. המס עבור כל יום, בו קיימת פעילות מזכה, תהיה כדלקמן:

2.2.1. 5 ₪ על כל 100 טון או חלקם, עד 1,000 טון ראשונים;

2.2.2. 4 ₪ על כל 100 טון או חלקם, מ-1,001 טון עד 10,000 טון;

2.2.3. 2 ₪ על כל 100 טון או חלקם, מ-10,001 טון ועד 25,000 טון;

2.2.4. 1. ₪ על כל 100 טון נוספים.

2.3. הכנסה זו תוכפל כנגד ימי הפעילות של כל כלי שיט, אשר לצורך העניין יהיו 365 ימים בשנה, אלא אם:

2.3.1. כלי השיט נחכר על ידי החברה במהלך השנה ואז יחושבו רק הימים בהם היה כלי השיט בשליטת/בעלות החברה, במקביל מכירת שלי שיט/הפסקת חכירתו תפחית את כמות הימים הנותרים בשנה מימי הפעילות.

2.3.2. כלי השיט היה מושבת מפעילות מזכה במשך 90 ימים ויותר, במקרה כאמור תופחת כל כמות הימים מספר ימי הפעילות (יצוין כי לא ברור מדוע בחר המחוקק לדרוש כמות ימים כה גדולה, ולא הסתפק בפחות, במיוחד בתקופות משבר כמו התקופה הנוכחית שחברות שאין להן פעילות מבקשות לחסוך בימי פעילות ככל הניתן)

2.4. המחוקק בחר בנוסף שלא לאפשר ניכוי, קיזוז או פטור כלשהם מאותה הכנסה שממוסה במס התפוסה ויתירה מכך, פחת שהיו מכירים לנכסי החברה האמורים, לא יוכר, אך יירשם כאילו הוא הוכר, כך שבפועל בתום תקופת ההטבה נותר לחברה הרבה פחות "פחת, לנכות.

3. רווח הון:

3.1. מקלט מס, מועיל, שכיום מופיע בחוק, נוגע לרווחי הון. בהתאם להוראות החוק, נכס שמוגדר כ-"נכס מס תפוסה", משמע נכס המשמש לפעילות המזכה של החברה אך הוא אינו מקרקעין, ואשר נמצא בידי החברה, מיום רכישתו ועד יום מכירתו, הרי שרווח ההון במכירתו יהיה פטור ממס.

4. תקופת ההטבה:

4.1. לכל הפחות 10 שנים, אשר לאחריהם יכולה החברה לבקש, עובר לתחילת שנת המס הבאה, לבקש להפסיק להיחשב כ-"חברה זכאית" לצרכי חוק זה.

5. אגרה:

5.1. בכוונת המחוקק לקבוע כי כל חברה שתחשב כחברה זכאית תחת חוק זה תחויב בתשלום אגרה מסוימת, לרשות לחינוך והכשרה ימיים. נכון למועד זה סכום האגרה אינו ידוע, אך נקבע שסכום האגרה לא יוכר כהוצאה.

מס' הערות לפני סיום:

6. הסיבות האמיתיות לדגלי נוחות:

6.1. עיון בתזכיר החוק, מלמד כאילו הסיבה היחידה בשלה התפתחה התופעה של "דגלי נוחות" היא תכנון מס, ולא היא. נראה כי אנשי האוצר, במטרה להשפיע על שיקול דעת חברי הכנסת והשרים התעלמו מראש ובמכוון ממספר גורמים אחרים ביניהם, העובדה, שהזרז המרכזי והעיקרי לתופעת "דגלי הנוחות", הוא דווקא מסחרי ורגולאטורי.

6.2. קשה להשתמש בכל נתיבי התעבורה בעולם כאשר את "אוניה ישראלית" הדבר מקשה על שימוש בחלק מן הנתיבים, עגינה בחלק נכבד מן הנמלים ואף עשויים להיות קשיים רגולאטורים כאלו ואחרים. את כל אלו (סיבות/בעיות עסקיות) פותר השימוש בדגלי נוחות.

6.3. יתירה מכך, 70% מהובלת המטענים, אפילו של חברות ישראליות נעשית בין נמלים זרים ואם כך מדוע שאותן חברות יתנהלו בישראל, אך הגיוני יותר, שיהיו ויעבדו כחברות זרות.

7. כוונות משרד האוצר:

7.1. לא ניתן לשלול את המחשבה, כי אכן מדובר ברצון טוב, כוונה טובה, שהינה צעד ראשון שאינו מספק, בסיוע לחברות ספנות ישראליות ובניסיון להפוך את ישראל למקום אטרקטיבי לחברות כאמור. במיוחד ביחס להובלות שנעשות בנתיבי תעבורה שאינם בעיתיים (מדינות אויב). אלא, שיחד עם זאת, לא מן הנמנע כי האוצר נוקט עכשיו בדרך בה נקט כאשר נדונה הרפורמה של הנאמנויות, בתחילה הרדימו את כל העוסקים בדבר, תוך מתן דגש ופרסום לכך שהמטרה הינה לסייע ל"ענף הנאמנים" ולהפוך את ישראל לגן עדן לנאמנויות (במקרה דנן – לחברות ספנות) אך כאשר יעבור נוסח החוק הסופי, נראה ניסיונות גוברים והולכים של אכיפה כנגד חברות ספנות זרות שנמצאות בבעלות ישראלים וניסיונות אכיפה קשים כנגד חברות ספנות ישראליות ו/או כנגד חברות שיקימו חברת בת/סניף ישראלי. בשלב זה לא כדאי להתרשם מן הכוונות עליהן מצהיר האוצר, במיוחד כאשר נוסח תזכיר החוק, מלמד כי בכוונה נתעלמו מן הסיבות המהותיות ביותר לתופעת דגלי הנוחות.

סיום:

8. אם אכן כוונת האוצר טובה, עליו לדעת כי כיום מרבית חברות הספנות המוחזקות על ידי ישראליים, מוחזקות דווקא בחו"ל מסיבות עסקיות בלבד. כתוצאה מכך גם רוב המועסקים על ידי אותן חברות הינם ספנים תושבי חוץ וחבל שכך.

9. נראה, כי ראוי היה שמשרד האוצר יחשוב על רפורמה מקיפה יותר, אשר תכלול הקלות רגולאטוריות, הקלות במס למי שמעסיקים עובדים ישראליים, הקלות משמעותיות יותר במס ל-5-10 שנים הראשונות של חברות ספנות ישראליות, קיצוץ משמעותי, של הצורך ב-90 ימי השבתה וכן הורדה לחלוטין של הדרישה כי ימים אלו יהיו רצופים! [כמות גדולה מידי הנדרשת בחוק לעיל כיום, שלא לדבר על העובדה שבמידה וחברות כאמור יקומו ואכן יעסיקו עובדים ישראליים הן עשויות להיתקל יותר ויותר בצורך לשבות בימי חג ושבת (ולא רק "ברציפות")]. עוד כדאי לפנות ליצירת עידוד דווקא לחברות ספנות זרות, אשר מוחזקות על ידי ישראלים, רצוי ליצור תמריצים מיוחדים לחברות כאלו להקמת חברות בת בישראל.

10. במקביל ראוי כי בעלי חברות הספנות יפעלו באופן מסודר באמצעות מינוי נציגים מקצועיים ולוביסטים שישמשו לעזר למשרד האוצר (ולייצוג האינטרסים של בעלי חברות הספנות).

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il