עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > העתקת מקום עבודה / מגורים למדינה אחרת – היבטי מיסוי (חלק ג')

העתקת מקום עבודה / מגורים למדינה אחרת – היבטי מיסוי (חלק ג')

שלב ב' - כיצד הופכים לתושב חוץ? והאם יש חשיבות לשאלה לאיזו מדינה בכוונתי לעבור?

1. ניתוק תושבות ("מרכז החיים") - תושבותו של "נישום" בהתאם לחקיקה והפסיקה בישראל נקבעת בהתאם לקביעה היכן מצוי "מרכז החיים" שלו בישראל או בחו"ל. ניתוק תושבותו של תושב ישראל, מישראל והעברתה לחו"ל הינה הליך מורכב. בבואנו לבחון את מעמדו של אותו אדם האם הוא עדיין תושב ישראל (למרות השהות הארוכה בישראל) או שמא המעבר לחו"ל אכן הפך אותו לתושב חו"ל (מרכז החיים שלו עבר לחו"ל) ,יש לבחון זיקות שונות; המוכרות שבהן הן: משך השהות בחו"ל, מקום מגוריו, מקום עבודתו, מקום מגורי משפחתו וכדומה. לעניין זה נציין כי אינו דומה בעל משפחה למי שאינו בעל משפחה. כך לדוגמא בעוד אדם נשוי ייבחן היכן מצויים אשתו וילדיו הרי רווק ייבחן פעמים רבות על פי מקום מגורי הוריו!!!, והאם בבית הוריו ישנו חדר שהוא רשאי להשתמש בו וזמין לשימושו. יוצא אפוא שהמבחנים לקביעת התושבות אינם ברורים, חדים וחלקים; לכן מומלץ לסייע בחיזוק סממני התושבות הזרה באמצעות יישום המלצותיו של מומחה המס עימו שוחחתם לדוגמא: סגירת חשבונות בנק בישראל, מכירת/השכרה לתקופה ארוכה של הבית הקיים בידיכם בישראל, רישום למועדוני חברים בחו"ל וויתור על אילו הקיימים בישראל ו עוד פעולות דומות. ביצוע פעולות דוגמת אלו מוקדם ככל הניתן צפויה לסייע בהקדמת התאריך בו יכירו בכם רשויות המס כתושבי ישראל.

2. מבחני שוברי שוויון

- כפי שראינו לעיל קיימים פרמטרים שונים ורבים בכדי לקבוע את מקום המושב (תושבות – מרכז חיים) של כל נישום ונישום. כאשר קיים ספק באשר למקום מושבו של הנישום פונה החקיקה לבחון זיקות מסוימות שנקבעו בחקיקה לשם קביעת תושבותו של הנישום. זיקות אלו מכונות "מבחני שוברי שוויון". בחקיקת המס בישראל – בפקודת מס הכנסה – זהו הסדר הנכון של מבחני שוברי השוויון:
1. מבחן בית הקבע;
2. מבחן מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו;
3. מקום עיסוקו הרגיל והקבוע;
4. מקום האינטרסים הכלכליים והמהותיים שלו;
5. מקום פעילות ובארגונים ומוסדות.
מבחנים אלו שנקבעו בפקודת מס הכנסה מקורם הינו במודלים של אמנות המס הבינלאומיות ואשר גם ישראל חתומה על עשרות של אמנות מס כאמור. יחד עם זאת בהתאם לחקיקה, מקום בו קיימת אמנת מס הרי שהוראות האמנה גוברות על הוראות הדין הפנימי. יוצא אפוא כי כאשר בוחנים את תושבותו של "נישום" אשר ביצע רילוקיישן למדינת אמנה יחולו מבחני שוברי השוויון הקבועים באותה אמנת מס אשר לרוב אינם תואמים את סדר המבחנים הקבוע בפקודת מס הכנסה (כך לדוגמא ברבות מאמנות המס להן ישראל צד מופיע מבחן האינטרסים לפני מבחן מקום המגורים) באמנות מס אחרות מופיעים מבחנים נוספים ו/או שונים מאלו שמנינו לעיל ובחלק חסרים חלק מן המבחנים. יוצא אפוא שעובר לביצוע הרילוקיישן מומלץ כי מומחה המס בו אתם נועצים יידע לאיזו מדינה בכוונתכם לנסוע ובהתאם יתאים את המלצותיו. נקודה חשובה נוספת, הינה שבעוד המבחנים הללו במסגרת הדין הפנימי בישראל אינם בעלי דירוג הירארכי, הרי שבמנות המס עליהן חתומה ישראל יש להן סדר הירארכי, כך שהאחד חשוב וגובר על האחר, מסיבות אלו יש חשיבות רבה לשאלה לאיזו מדינה בכוונתכם לעבור לגור , האם זו מדינה שחתומה עם ישראל על אמנת מס ואם התשובה לכך חיובית, מהו סדר מבחני שוברי השוויון באותה מדינה.

טעויות נפוצות:

1. אתה לא תושב ישראל אם אתה לא בישראל 183 יום בשנה - אחת הטעויות הנפוצות שלך ישראלים סובבת סביב המס' 183 ימים. ישראלים רבים בטוחים שאם הם מצויים בישראל רק "182 ימים הם אינם תושבי ישראל. כמובן שהמדובר בטעות שהשתרשה. פקודת מס הכנסה, שהינה הדים ן הפנימי בישראל הקובע את אופן קביעת מקום מושבו של היחיד קובעת שתי "חזקות" לפיהן אם שהייתה בישראל בשנת מס אחת 183 ימים (חזקה ראשונה) או 425 ימים בשלוש שנים כאשר מתוכם בשנה השלישית שהייתה בישראל לכל הפחות 30 ימים, הרי שיראו בך "תושב ישראל"!!!! , משמע הדין קובע חזקה (שעל ידי מתן הוכחות ניתן לסתור אותה) לפיה, נישום הינו תושב ישראל אם שהה את מס' הימים האמור בישראל, אך אין בכך בכדי לקבוע שאם לא שהה את מס' הימים האמור הינו תושב חוץ. כך לדוגמא ייתכן שתעלה טענה כי מי ששהה 4 שנים בחו"ל (לדוגמא לצורך לימודים במוסד אקדמי) ובמהלך שנים אלו שהה בישראל רק 50 יום בכל שנה, עדיין רשויות המס יכולות לטעון כי מרכז חייו בישראל ולכן בגין כל תקופה זו יש לראות בו תושב ישראל לכל דבר ועניין. גם התיקון החדש שנכנס לפקודת מס הכנסה במהלך שנת 2008 לא מונע את הצורך לבחון את מקום מרכז חייו של נישום גם אם לא שהה בישראל 183 ימים.

2. אני תושב חוץ, אינני חייב במס בישראל

- טעות זו נפוצה לא רק אצל אנשים פרטיים אלא גם בחברות וכן עסקיות מכובדות ואנשי עסקים מוכרים. רבים סבורים שמרגע שעזבתי את ישראל שוב אינני תושב ישראל ולכן אינני חייב בה במס, יחד עם זאת הללו אינם מודעים לכך, שבמדינת ישראל קיים "מס יציאה". משמעותו של מס זה הינה שרואים את כל נכסיו של אותו נישום, כאילו נמכרו, בהתאם לשווים, יום אחד לפני שעזב את ישראל והפך תושב חוץ – משמע אותו נישום צפוי להתחייב במס רווח הון על כל נכסיו. אמנם רשויות המס מאפשרות לדחות את מועד התשלום למועד מכירת הנכסים בפועל, אך לא תמיד כדאי לפעול באופן האמור (פעמים רבות במועד היציאה מישראל הנכסים אותם מחזיק הנישום אינם שווים דבר, ורצוי היה למוכרם באותה העת).

נגישות רשויות המס הישראליות למידע בחו"ל

כבר בספר משלי שבתנ"ך הזהיר אותנו החכם באדם "אל תהיי חכם הרבה". חשוב ומומלץ בתחום המס לא להתאהב בהרגל ולחשוב "אלי לא יגיעו", כפי שאמרנו לעיל מומלץ להתכונן. חשוב לזכור שלרשויות המס קיימים הסכמים לשיתוף פעולה ולהחלפת מידע עם רבות מן המדינות בעולם- יתירה מכך עם חלק קטן מן המדינות (נורבגיה ודנמרק) אף קיימת הצהרת כוונות בין המדינות על הסדרים לסיוע בגביית מיסים. לאור האמור מומלץ לפעול נכון !! וסולידי !! בהיבטי המס. הכנה ראויה ומוקדמת עשויה לעזור.

סיכום:

הליך הרילוקיישן הינו הליך ארוך ומורכב מבחינת התחבטויותיו הפנימיות של מבצע הרילוקיישן. מבחינת היבטי המס צפוי הליך זה לעורר תאונות מס לא רצויות, כאשר הוא מבוצע באופן לא מושכל (תשלומי מס גבוהים, סכנת האשמות פליליות וכדומה) ומאידך טמונים בחובו, יתרונות רבים כאשר הוא נעשה באופן "חכם"( בעיקר יתרונות מס וחיסכון כספי ניכר). כמו כל דבר בחיים, גם כאן מומלץ לנהוג בחכמה.
האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il