עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > חשיפות מרכזיות לאישומי מכס – כאשר לא דווח כל הסכום לצורך קביעת ערך הטובין ברשימון היבוא במכס

חשיפות מרכזיות לאישומי מכס – כאשר לא דווח כל הסכום לצורך קביעת ערך הטובין ברשימון היבוא במכס

 

(האמור לעיל על בסיס מזכר פנימי שנכתב במשרד)

1. סעיף 212 לפקודת המכס (להלן – "הפקודה") הינו סעיף המקור למרבית כתבי האישום בתחום המכס.

2. סעיף זה קובע כדלקמן:

" (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני העונשים כאחד:

(1) המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;

(2) המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;

(3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמיתי ולמעשה איננו כזה;

(4) המגיש רשמון כוזב או לא נכון בפרט מסויים;

(5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות-חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקו;

(6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד-מכס אמרה שאינה נכונה או שאינה מדויקת בפרט מסוים, או המגיש או המוסר לפקיד-מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;

(7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובאו בשביל צבא-הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;

(8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או מזייף חותם, חתימת-יד, ראשי-תיבות או סימנים אחרים של פקיד-מכס, או שפקיד-מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול עניינים הנוגעים לרשות-המכס;

(9) המטעה פקיד-מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו;

(10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;

(11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;

(12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באנייה שבנמל, והטובין לא פורטו בתסקיר של האנייה לפי סעיף 53;

(13) המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין טובין מוברחים או שייבואם אסור.

(ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רישיון שניתן לו בהתאם לסעיף 200. "

(ההדגשות הוספו)

 

3. פקודת המכס מחמירה עם העבריין המואשם ב"אישומי מכס" באופן חריף יותר מן החקיקה האחרת בתחום המיסים. כך לדוגמא, בהתאם להוראת סעיף 229 לפקודה, הרי שנטל הראיה, כי מכס שולם כדין מוטל על הנאשם ולא על המדינה (בשונה מחקיקת מס אחרת). יחד עם זאת, אישומי מכס בדבר הגשת רשימון כוזב, הטעיית פקיד מכס עשית מעשה בכדי להשתמט מתשלום וכדומה עדיין מוטלת כבכל אישום פלילי על המדינה [(פס"ד רלפו) - ע"א 8817/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 392]

4. יחד עם זאת יוזכר שקביעה חריפה זו של פסק הדין בעניין רלפו, רוככה מעט בפסק הדין בעניין חברת לים [ת"פ (ת"א) 5826/91 מדינת ישראל נ' חברת "לים" בע"מ, פ"מ תשנ"ה (4) 89.](יודגש: מדבר בפסק דין מחוזי בלבד).

5. עוד נאריך ונסביר כי כבכל עבירה פלילית, יש צורך בהוכחת "יסוד נפשי", ואף הפסיקה קבעה שלכאורה לאור העונש החמור (שנתיים מאסר) בעבירות אלו, יהיה צורך בקיומו של יסוד נפשי ברף "גבוה" מן הרגיל, אלא של העבירות המנויות להלן, בסעיפי המשנה, מתארות "פעולה" ונראה שפעולה זו יכול להיות בה די בכדי להוכיח את קיומו של היסוד הנפשי [ראו ר"ע 530/82 עטר חברה למסחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2) 337.וכן ע"פ 705/77 ועקנין דוד נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(2), 365.].

6. על קביעה זו שהופכת את דרישת היסוד הנפשי , לדבר קל (על אף ההיגיון שהיה דורש דווקא במקרים אלו הוכחה הרף גבוה יותר לקיומו) חזר בית המשפט גם בפסק הדין בעניין אברהם בן יעקב למדן [ע"פ 2546/92 אברהם בן יעקב למדן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 98.].

7. עוד יודגש, כי העבירות לעיל אינן תלויות כולן בעצם קיומו של חיוב במכס וחלקו (כל העבירות לעיל הנוגעות לעצם הגשת מסמכים מדויקים ותצהירים מדויקים) חלות וניתן להאשים בהן אפילו אם למרע מתברר כי כלל אין חיוב בתשלום מכס (!).

8. לסיכום

, כפי שראינו לעיל, הקושי בדרישה הקיימת כלפי המדינה באשר להוכחת יסוד נפשי, הינה נמוכה ביותר ומקילה על המדינה במאוד מאוד להגיע להרשעות.

 

עבירות מע"מ – כאשר ערך הטובין המדווח במכס אינו מלא:

מאת :אריה ליבוביץ', עו"ד

(האמור לעיל על בסיס מזכר פנימי שנכתב במשרד)

9. על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן: "החוק" ו/או "חוק מע"מ"), החייב בתשלום המע"מ ביבוא, הוא בעל הטובין כהגדתו בפקודת המכס (סעיף 16 לחוק מע"מ). במקרה דנן – החברה.

10. ערך הטובין לצורך קביעת חיוב המע"מ המוטל עליהם, נקבע לאחר קביעת ערך הטובין לצורך המכס בתוספת עלות המכס והיטלים נוספים (סעיף 11א לחוק); אלא שהיה והמדובר בטובין שיוצאו מישראל ושם (בחו"ל) שופרו ותוקנו וכדומה הרי שערך הטובין יהיה רק אותו ערך השיפור, שהרי טובין אלו כבר היו בישראל.

11. משמע, הפחתת ערך הטובין לצורך תשלום המכס מביאה גם להפחתת ערכם לעניין המע"מ ותשלום מופחת של מע"מ.

12. כפי שנראה להלן, עבירות המע"מ, עשויות להחיל בצידן חשיפה לתקופת מאסר ממושכת הרבה יותר מאשר אלו אותן קובעת פקודת המכס.

13. סעיף 117 לחוק מע"מ שכותרתו "עבירות" קובע את שורת העבירות המרכזיות הקיימות בחוק וכך קובע סעיף זה:

"עבירות

117.(א) מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו - מאסר שנה.

(1) סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן...;

(3) מסר ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או שמסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור...;

(16) הפריע לאדם לבצע את המוטל עליו מכוח חוק זה או מנע זאת ממנו.

(א1) לא נרשמה רכישה או לא נרשם תקבול כאמור בסעיף קטן (א)(11) או (12) בידי עובדו של העוסק או בידי שלוחו של העוסק שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם העוסק אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.

(ב) עשה אדם מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):

(1) מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור...;

(7) זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור;

(8) השתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר.

(ב1) מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו - מאסר 5 שנים.

(ב2) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בנסיבות מחמירות, דינו של העושה - מאסר 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - אחת מאלה:

(1) העבריין הורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין;

(2) נגד העבריין הוגשו למעלה מ-6 אישומים בשל עבירות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בתקופה של שלוש שנים;

(3) העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) תוך שלוש שנים לאחר שנידון על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לאסור עליו להמשיך בעיסוקו תקופה שיקבע. "

 

14. כפי שניתן לראות, המאסר עונש המקסימום הקבוע במסגרת סעיפי חקיקה אלו הינו גבוה יותר, אך כפי שכבר הוסבר לעיל לעניין פקודת המכס, הרי שהנטל המוטל על כתפי רשות המיסים להוכחת יסוד נפשי, הינו גבוה יותר.

15. ארבעת סוגי העבירות אותן מונה הסעיף הם כדלקמן: 1. ביצוע פעולה המהוות הפרה של הוראות החוק; 2. ביצוע פעולה שהכוונה העומדת מאחורי עשייתה הינה התחמקות/השתמטות מתשלום מס; 3. ביצוע פעולה שמטרתה לסייע בידי אחר להתחמק/להשתמט מתשלום מס; 4. ביצוע פעולה במטרה להתחמק ממס בין של מבצע הפעולה ובין של אחר תוך נסיבות מחמירות.

16. מדרג הענישה אותו בונה המחוקק ביחס לארבעת סוגי עבירות אלו תואם את חומרתן. עונשו של מי שביצע עבירות מהסוג הראשון הינו מאסר שנה. עונשו של מי שביצע עבירות מן הסוג השני, מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. עונשו של מי ביצע עבירות מהסוג השלישי הינו מאסר 5 שנים ללא יכולת להמיר עונש זה בקנס. ועונשו של מי שביצע עבירות מהסוג הרביעי והאחרון: עבירות שבוצעו "בנסיבות מחמירות" הינו 7 שנות מאסר או 5 פעמים הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. נציין כי מי שהורשע בביצוע עבירה מהסוג השני, משמע עבירות של כוונה להתחמק ממס ודינו מאסר 5 שנים או כפל קנס, יכול בית המשפט להוסיף על עונשו בתוך 3 שנים ממועד הדיון בעבירה, ולהטיל עליו איסור להמשיך בעיסוקו למשך תקופה אותה יקבע בית המשפט.

17. מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת ללא הסבר סביר - סעיף 117(א)(3) לחוק, קובע עבירה במקרה בו מסר אדם ידיעה לא נכונה או לא מדויקת כנתון עצמאי ואף אם מסר מידע כאמור במסגרת מסמך או דו"ח כחלק מאותו מסמך/דו"ח; והכל במידה ואין לו לכך הסבר סביר. המחוקק לא הגביל את המסירה רק למסירה הנעשית על פי דרישה, וכפי שנראה להלן, גם לא הוגבלה זהות האדם לו נמסר המידע וזהות האדם מוסר המידע והכל, כל עוד תוצאת מסירת המידע המוטעה הינה הפרת הוראות החוק או התקנות.

18. החוק אינו מגדיר מהו הסבר "סביר"? בנוסף אין הוא מגדיר מהי ידעה לא נכונה או לא מדויקת ואף נראה כי העבירה יכול שתחול על כל אדם ולא רק על מי שעניינו הוא זה שנדון. משמע המדובר בעבירה שיכול שתעשה גם על ידי צד שלישי וכן על ידי שליחו של החייב במס כגון יועץ מס או רו"ח או סוכן מכס לדוגמא - פדקס.

19. יחד עם זאת, בשאלת חובת ה"שליח" קבע כבוד השופט בלזר בפסק הדין בעניין דורון משה, כי חוק מע"מ אינו קובע עבירות לשלוח ולכן במקרים אלו יכול רק החייב במס שעניינו נדון להתחייב בעבירה מכוח סעיף 117(א)(3) לחוק. סיבת הדבר היא שהחובה למסור מידע נכון ולהגיש דו"ח מוטלת בחוק מע"מ על החייב במס עצמו. באשר לדרישת ההסבר הסביר המוציאה את מבצע העבירה מגדר העבירה הרי שהמדובר בכל הסבר שמבחינה אובייקטיבית הינו מתקבל על הדעת, כגון, הסתמכות על עצת איש מקצוע דוגמת עורך דין או רואה חשבון.

20. מסירת ידיעה כוזבת - בשונה מסעיף 117(א)(3)לחוק הדן במסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת וכו', קובע סעיף 117(ב)(1) הוראה עונשית במקרה בו מסר אדם ידיעה כוזבת. בין אם מסר אותה כך בפני עצמה ובין אם היא נמסרה על ידו במסגרת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור. "משמעותו של המונח "כזב" על פי פשוטו הינו שקר, מרמה. בשונה מידיעה ש"אינה נכונה". משמע המדובר במקרה בו נמסרת ידיעה שהמוסר אותה יודע שהיא שקרית או לחילופין הוא מוסר דו"ח או מסמך בעוד הוא יודע שחלק מן הנתונים המצויים בו הינם שקריים. משמע המוסר כיוון במפורש לרמות את רשויות המס.

יודגש, כי לדעתנו, מקום בו הידיעה הכוזבת נמסרה לשם הצמחתה של "טובת הנאה" ממשית מלבד ההתחמקות ממס – עשוי הדבר גם לגבש עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס - (סעיף סל) - סעיף 117(ב)(8) קובע סעיף סל לפיו יש לראות כעבירה הנכנסת בגדר הסעיף, שימוש בכל מרמה או תחבולה שעשה אדם במטרה להתחמק ממס או שהרשה לאחר להשתמש בהן וכן כל מעשה אחר אותו עשה אדם במטרה להתחמק מתשלום המס. ביחס ל"מעשה אחר" לא קבע המחוקק אחריות שילוחית אף אם אותו אדם הרשה את ביצוע המעשה האחר. בחקיקת סעיף 117(ב)(8) לחוק כסעיף סל כיוון המחוקק למנוע פרצות, משמע קיומם של מקרים אשר לא עלה בדעתו לנסחם כעבירה ספציפית במסגרת הסעיף ומאחורי ביצועם קיימת כוונת התחמקות מתשלום המס. מכאן יש גם להניח כי כוונת המחוקק הייתה לכלול בו לא רק מעשים אלא אף מחדל במודע שכוונתו כאמור להתחמק מתשלום מס. ואכן בפועל משמש סעיף 117(ב)(8) כמעט בכל כתב אישום בו מואשם אדם במעשה בכוונה להתחמק מתשלום מס, וזאת במקביל לשימוש בעבירות הספציפיות המנויות בסעיף 117(ב) לחוק.

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il