עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > המדריך לחוזר לישראל (רילוקיישן – relocation) – חלק ב'

המדריך לחוזר לישראל (רילוקיישן – relocation) – חלק ב'

שאלה מספר 6: האם נקבעו הטבות למי שמחזיקים חברות בחו"ל וחוששים שעליה לישראל תחייב אותם להפסיק את השליטה והניהול של עסקים אלו או שתגרום לכך שחברות אלו יתחייבו במס בישראל?

בהתאם לפקודת מס הכנסה גם כאשר בוחנים את חובות המיסוי של חברה, יש לקבוע ראשית את מקום מושבה (תושבת ישראל או תושבת חוץ), ובהתאם האם היא חייבת בתשלום מס בישראל על כלל פעילותה בעולם (חברה תושבת ישראל) או שמא היא חייבת במס בישראל רק על הכנסה שמופקת ומיוצרת בישראל (חברה תושבת חוץ). על פי הוראות פקודת מס הכנסה בעבר, נקבע כי חברה שהתאגדה (נרשמה) בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיה היו בישראל תיחשב כחברה תושבת ישראל. קריטריון זה האחרון, מנע באופן טבעי עליה של יזמים ואנשי עסקים לישראל, כיוון שהללו מנהלים עסקים וחברות בחו"ל ולא רצו להפיל את כל עסקיהם לרשת המס בישראל.כאשר חברה מנוהלת ונשלטת מישראל רואים אותה כחברה תושבת ישראל החייבת בתשלום מס קודם כל בישראל, זאת אף אם החברה התאגדה במדינה זרה ואף אם יש לה עובדים באותה מדינה זרה ושם מרבית פעילותה העסקית. כפי שכבר אמרנו, רבים מאלו השוקלים לעלות לישראל, נמנעים מכך מחשש כי החברה אותה הם מנהלים ובה הם בעלי שליטה תהפוך עקב כך גם היא לחברה תושבת ישראל ולכן תתחייב במס בישראל. על מנת לעקוף חשש זה שהביא רבים להימנע מעליה לישראל, נקבע בפקודת מס הכנסה במסגרת הרפורמה, כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק שיעלו לישראל והם מנהלים ושולטים בחברה זרה וימשיכו לעשות זאת מישראל, לא יגרמו בכך להפיכת החברה לחברה תושבת ישראל החייבת כאן במס, זאת במשך עשר שנים ממועד העלייה לישראל.

כך לדוגמא, אם פלוני הינו המנהל ובעל המניות בחברה תושבת רומניה, המשלמת 16% מס חברות רומני והוא עולה לישראל וממשיך לנהל את החברה, הפעם מישראל, הרי שאם פלוני הינו עולה חדש או תושב חוזר ותיק, החברה תמשיך להיחשב כחברה רומנית ולא תתחייב במס חברות בישראל (26% - החל מ-2009).

חשוב לציין שלמעשה יש בכך פתח להשגת "כפל פטור", מחד ניתן ללכת ולציין במדינת המוצא, ממנה עליתם לישראל כי החברה מנוהלת ונשלטת בישראל ולכן אינה חייבת במס באותה מדינה זרה. מאידך בישראל קיים לחברה פטור ממסים במשך עשר שנים כיוון שזה עתה עליתם לישראל.

 

שאלה מספר 7: האם נכון שמי ששהה בחו"ל 183 ימים בשנה נחשב תושב חוץ?

זוהי למעשה אחת הטעויות הנפוצות ביותר, המביאות ל"תאונות מס" משמעותיות. רבים משוכנעים, שכאשר הם שוהים מחוץ לישראל 183 ימים ומעלה הם הופכים אוטומטית לתושבי חוץ. אלא שהדברים מעולם לא היו כך. באופן כללי, מאז 2003 קבעה פקודת מס הכנסה כי כתושב ישראל יחשב מי שמרכז חייו בישראל. על מנת לקבוע האם מקום מושבו של הנישום אכן בישראל נקבעו שורה של מבחני משנה. במקביל לקביעה זו נקבעו שתי "חזקות", לפיהן מי ששוהה בישראל 183 ימים בשנה יחשב כתושב ישראל כמו כן גם מי שבתוך שלוש שנים שהה בישראל 425 ימים יחשב גם הוא כתושב ישראל.מנגד לא נקבע שום כלל ביחס למי שנמצא 183 ימים ויותר בשנה בחו"ל. משמע בהחלט ייתכן מצב בו אדם שהה בישראל רק 70 ימים בשנה ועדיין רשות המיסים תראה בו כתושב ישראל לכל דבר ועניין. החזקה קבעה רק מה דינו של מי ששהה את התקופה הנדרשת בישראל אך היא לא קבעה חזקה הפוכה לפיה מי ששהה פחות זמן בישראל לא יחשב תושב ישראל.

עוד יצוין, כי בחינת מקום מושבו של אדם יכולה להיות שונה מעט, כאשר מדובר באדם שעקר מישראל למדינה שעימה יש למדינת ישראל אמנת מס. במקרה זה יגברו ההוראות הקבועות באמנת המס ביחס לקביעת מקום המושב של אותו אדם על הוראות פקודת מס הכנסה. מאידך, לעמדת רשות המיסים, אותו אדם יכול להיחשב כתושב חוץ על פי אמנת המס אך לא על פי פקודת מס הכנסה, לכן כאשר ישוב לישראל לא יהא זכאי לאף אחת מן ההטבות הקבועות בפקודת מס הכנסה לתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.

הבלבול הרב בשאלה כיצד לקבוע את מקום מושבו של היחיד הביא את רשות המיסים והמחוקק להביא לראשונה הגדרה לביטוי "תושב חוץ". עד עתה הוגדר הביטוי "תושב חוץ" רק כ"מי שאינו תושב ישראל". במסגרת הרפורמה של תיקון 168 לפקודה, נקבע כי "תושב חוץ" יהיה, מי ששהה 183 ימים ומעלה בשנה בחו"ל במשך שנתיים ולאחר מכן, במשך שנתיים היה מרכז חייו בחו"ל.

מקובל להניח שכוונת המחוקק הייתה לקבוע כי מי שעמד בתנאים אלו יראו אותו כבר מן השנה הראשונה כתושב חוץ (על אף שהדבר לא נכתב במפורש). אלא שחשוב להבחין כי בכך לא פתר המחוקק את הבעיה שנותרה בעינה. עדיין הכללים לקביעת מרכז חיים אינם ברורים דיים ואינם כללים טכניים בלבד. כך לדוגמא, בהחלט ייתכן שמי ששהה מחוץ לישראל 200 ימים כל שנה במשך ארבע שנים, ייטען כנגדו ששהות של 165 ימים בשנה בישראל מלמדת בהחלט על קיומו של מרכז חיים בישראל. יוצא אפוא כי נושא זה של קביעת מקום מושבו של יחיד נותר עדיין בערפל. למי שקביעת מקום מושבו בישראל או בחו"ל הינה בעלת משמעות רבה, בשל הפרש שיעורי המס בין ישראל למקום מושבו החדש, או כיוון שברצונו לקבל מעמד של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק, הרי שברוב המקרים אין מנוס מפניה לעו"ד מומחה בתחום המיסים על מנת להיוועץ באשר לדרכי הפעולה האפשריות על מנת להשיג וודאות באשר לקביעת מקום מושבו. אין ספק כי וודאות מרבית תושג רק על ידי קבלת פרה –רולינג (

pre-ruling ) מרשות המיסים באשר לקביעת מקום מושבו (בישראל או בחו"ל) וכן מתי שונה מקום מושבו. לטעמנו זו תהיה טעות מהותית להשאיר את הדברים ליד הגורל לאור ההטבות המשמעותיות שיש כאן כפוטנציאל וחשוב מאוד לנסות לפנות לרולינג בעניינים אלו – הסתמכות על חוות דעת בלבד במקרים אלו עשויה להסתבר שנתיים שלוש אחרי זה כמקור להפסד כספי ניכר.
האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il