עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > סיווג מוצרים לצורכי מס קניה – הדרך להפחית את המס חלק א

סיווג מוצרים לצורכי מס קניה – הדרך להפחית את המס חלק א

בשתי הרשימות הקצרות הבאות, נדון בסיווג מוצרים על ידי רשות המס לצורכי מס קניה. סיווגו של המוצר לצורכי חוק המס הינו החלק המרכזי בקביעת שיעור המס, אשר יוחל על יבואו/יצורו של המוצר. לכל קבוצת מוצרים שיעור מס שונה, הנקבע באמצעות סיווגם תחת "פרט מכס" בתעריף המכס, כך לדוגמא, אינו דומה יבוא שתייה קלה ליבוא משקה אלכוהולי, אינו דומה יבוא סירופ רגיל לסירופ טבעי הכולל חתיכות פרי ועוד כהנה וכהנה.

ברשימה שלהלן נסקור את ה"דרך" בה יש ללכת בכדי לקבוע את סיווגו הנכון של המוצר ותחת איזה פרט מכס. ברשימתנו הבאה נדון בהשלכות פסק הדין בעניין פרמה גורי (בש"א 1632/06) על אפשרויותיו של היבואן להשוות את שיעור המס המוטל על המוצרים אותם הוא מייבא לאלו המיובאים על ידי יבואנים אחרים. השוואה זו עשויה לסייע ליבואן בהחלטה האם עליו לבקש את שינוי סיווגו של המוצר אותו הוא מייבא.

הבנתה של "הדרך" בה נעשה הסיווג תאפשר לכל יבואן/יצרן לבחון את מוצריו ולחשוב אולי ניתן לתארם ולסווגם דווקא תחת פרט מכס שונה. שינוי הסיווג יכול להביא לחיסכון מס של אחוזים רבים ופעמים אף לפטור מלא ממס.

בתחילה נפתח בסקירה קצרה של שני מקרים בהם נתגלע ויכוח בין רשויות המס ליצרן/יבואן בנוגע לסיווג המוצר. סקירה זו תאפשר להמחיש כיצד ויכוח פשוט סביב "תיאור המוצר" עשוי לסייע בהפחתת שיעור המס המוטל על המוצר. כך לדוגמא, בפסק הדין בעניין חברת יעקובי דובר בשאלת סיווגה הנכון של רשת מתכת עשויה שתי וערב, המיועדת לזיון בטון בענף הבנייה בעת היציקה. מנהל מס קניה (שעמדתו נדחתה בבית המשפט המחוזי) סבר, כי יש לסווג מוצר זה כ- רשת וגדרות (מוצרים החייבים במס קניה). מנגד סברה חברת יעקובי שיש לסווג מוצרים אלו דווקא כחלקי מבנה מברזל ופלדה. סיווג כאמור טומן בחובו פטור ממס קניה. בית המשפט העליון שקיבל את עמדת מנהל מס קניה קבע, כי המדובר ברשת (תחת פרט מכס 73.14), סיווג שהביא לחיובו של מוצר זה במס. בשונה, בפסק הדין בעניין אוטו פרט בע"מ דובר בחברה שייבאה מתקנים לנעילת מיכל הדלק ברכב. החברה טענה כי יש לסווג מתקנים אלו כ"מנעולים" ואילו מנהל מס קניה טען שיש לסווגם כ"מכסה למיכל דלק" ומכאן שיסווגו תחת פרט המכס העוסק בחלקים ואביזרים של רכב מנועי. בית המשפט שקיבל במקרה זה את עמדת החברה קבע שהמדובר במכסה היכול לשמש גם לנעילת מיכלים שאינם מיכלי דלק. כמו כן מבחינת מהות הטובין, לא ניתן לכסות את המיכל בלא אפשרות הנעילה. בית המשפט קבע שעיקר העניין במוצר זה הוא הנעילה ולכן בחר לסווגו כמנעול ובהתאם לעמדת החברה. ויכוח בין רשויות המס לחברות יצרניות או יבואניות נדון עוד בשורה ארוכה של מקרים ביניהם: פסק הדין בעניין תדיראן; פסק הדין בעניין שמרד; פסק הדין בעניין א. מ תעשיות מזון; פסק הדין בעניין ניתוב ועוד. בכולם מנסה היבואן להתאים את סיווג המוצר לפרט המכס הקבוע את שיעור המס הנמוך.

יוצא אפוא, כי "תיאור" נכון של המוצר עשוי להביא לחיסכון מס רב בידי היבואן/יצרן. אם כך כיצד נעשה התהליך בו קובעים את תיאור המוצר וסיווגו תחת פרט המכס הנכון בתעריף המכס? פסק הדין המנחה לעניין זה הוא פסק הדין בעניין מירון מפעלי תעשיה. באותו מקרה שנדון בבית המשפט העליון סבבה המחלוקת סביב סיווגם של "שזיפים". המדובר היה ביבואנית שזיפים שרמת הלחות שלהם הופחתה והדיון נסב סביב השאלה האם אלו שזיפים מיובשים או שמא שזיפים משומרים. בית המשפט שדחה את ערעור המערערת אך הבין כי נתקל במקרה בו סיווג המוצר אינו כה פשוט, שירטט מעין "תורת שלבים" בה יש לצעוד כאשר באים אנו לסווג מוצר לצורכי חוק מס קניה (וכמובן גם לצורכי מכס).

על פי קביעת בית המשפט העליון, הרי שלצורך קביעת סיווגם של טובים יש לעבור כמה שלבי פרשנות. השלב הראשון: עמידה על טיבם ומהותם הפיזיים של הטובין, לבחון את טיב הטובין, את השימוש שנעשה בהם בפועל, את החומרים מהם הם עשויים, את תכונותיהם וכיוצא באלה. לצורך כך אין טוב יותר מלשון בני אדם והסתכלות למעשה דרך עיני האדם הסביר ברחוב. בשלב השני, יש לנסות ולהבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המכס הנוגעים לעניין. פרשנות זו תיצמד לתכלית החקיקה תוך ניסיון לצמצם את סוגי הטובין אשר פרט מכס כזה או אחר נועד לחול עליהם. בשלב השלישי שהינו מעין סיכום של שני השלבים הקודמים יש לנסות ולהתאים בין הטובין הנדונים ובין פרט המכס המתאים. ההתאמה בין הטובין לבין פרט המכס המתאים, נעשית על פי המהות התפקודית של הטובין, היינו: הייעוד השימושי של הטובין. היה ולאותם טובין קיימים מספר ייעודים, יש לסווגו על פי ייעודו העיקרי - הדומיננטי.

עקרונות אלו שנוסחו על ידי בית המשפט העליון אומצו בשורה ארוכה של פסקי דין, ביניהם: פסק הדין בעניין ניתוב; פסק הדין בעניין דידקט; פסק דין בעניין יורוקום תקשורת; פסק הדין בעניין החברה המרכזית לייצור משקאות; פסק הדין בעניין עוזיאל ועוד.

עתה לאחר שראינו כיצד ניתן בהינף "תיאור" לשנות את סיווגו של המוצר-הטובין, עלינו לבחון את סיכויי הטענה/התיאור בו אנו מבקשים לנקוט. בפסק הדין בעניין פרמה גורי אימץ בית המשפט את כלל הגילוי המוכר מן הדין המנהלי ואף מדיני המס האחרים (בדגש על מס הכנסה) אף לתוך מס קניה. ברשימה הבאה נראה כיצד פסק דין זה יכול לשמש אותנו לצורך קביעת "אומד" סיכויינו בהליך שינוי הסיווג.

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il