עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > הכול (לא) נשאר במשפחה - מדריך מקוצר להעברת עסק משפחתי לדור הבא

הכול (לא) נשאר במשפחה - מדריך מקוצר להעברת עסק משפחתי לדור הבא

בשנים האחרונות, נחשף הציבור בישראל לסכסוכי ירושה רבים ומתוקשרים בין המשפחות העשירות בישראל, זאת לאחר שדור המייסדים חלף מן העולם. דוגמא לכך ראינו לאחר מות האחים יולי וסמי עופר, לפני כן פורסם על סכסוך הירושה (אולי המתוקשר ביותר בישראל) של משפחת אייזנברג. סכסוך אחר התנהל בשנות התשעים בתוך משפחת דנקנר. וסכסוכים נוספים מוכרים פחות היו גם בין בני משפחת זוגלובק, בני משפחת ויסוצקי וגם בחברת המשקאות "טמפו" (בין חתניו של המייסד משה בורנשטיין ז"ל). סוג נוסף של סכסוכים הינו בין היורשים למנהל העיזבון, הסכסוך אולי המוכר ביותר מתחום זה הינו של משפחת המיליארדר סמי שמעון. סוג שלישי מפורסם פחות אך רווי יצרים אולי הרבה יותר הוא סכסוכי ירושה במשפחות מנהיגים רוחניים – אלו פורצים פעמים רבות, אף לפני מותו של המנהיג במסגרת המלחמה על ההשפעה על סדר יומו, החלטותיו ולבסוף הירושה – מי יקבל את תפקידו הרוחני וכן את השליטה על הכספים הנתרמים למוסדות וכספי החסידים. דוגמאות לכך ראינו במהלך השנים בחסידות "תולדות אהרון", חסידות "נדבורנא" ובשנים האחרונות אף במשפחת הרב עובדיה.

להלן שרטטנו בקצרה מס' נקודות, אותן על "המייסד" לשקול בכדי לבצע הליך של העברת העסק ללא מריבות משפחתיות. יחד עם זאת כמובן שאין בדברים אלו בכדי להקיף את הבעיה כולה על פתרונותיה:

גיל המייסד

– את התהליך של סידור ההון המשפחתי וקביעת זהות ממשיך הדרך בעסק או אופן ניהולו של העסק כדאי להתחיל כאשר המייסד הינו בגיל מבוגר אך לא מבוגר מידי. גיל 50, תחילת שנות השישים זהו הגיל האידאלי. בשלב זה המייסד, יכול עדיין לקבל החלטות, באופן עצמאי. לבחון את ביצוע ההחלטות בשטח ועדיין נותר לו מספיק זמן לשנות את החלטותיו במידת הצורך.

למי כדאי לבחון הליך של "העברה בין דורית"

- במקרה בו לצד הכספים ישנם גם נכסים ו/או עסק שמניב הכנסה, במקרה בו החלוקה אינה שוויוניתאו במקרים בהם לא ניתן לסמוך על כל אחד מבני המשפחה או לחילופין המייסד מבקש להשאיר מעין "קרן" שתשמש כמורשת שלו ותדאג לעתיד כל משפחתו לא רק בדור השני אלא גם בדורות שלאחריו. במקרים אלו כדאי לבחון את קיומו של ההליך המסודר ולא להסתפק בצוואה פשוטה.

הגדרת יעדים של המייסד ושל הדור השני - מה רוצים להשיג ?

בשלב הראשון, כדאי לבחון מה הן המטרות של כל אחד מבני המשפחה מה הם רוצים לעשות בחייהם. מומלץ שהמייסד לא יכפה את דעתו, רק ימליץואולי ינסה לכוון, אבל בסוף כדאי לחשוב מה בני המשפחה מסוגלים ורוצים לעשות בחייהם. לפעמים לאחר שיחה עם בני המשפחה מגלה המייסד, כי או שהם לא יוכלו לנהל את העסק או שאינם רוצים לנהל אותו ולכן ייתכן ויהא עליו לשקול למכור את העסק. לפעמים מתברר שכל אחד מילדיו של המייסד, מתעניין בחלק אחר של העסק, וניתן יהיה לערוך פיצול של העסק, לשני עסקים נפרדים.

הכשרת הדור הניהולי החדש

– כאשר מתחילים את התהליך של ההעברה הבין דורית מוקדם מספיק, ניתן להקדיש זמן ראוי להכשרת "דור העתיד", בין על ידי שילובם בעסקי המייסד "מלמטה" ובין על ידי שילובם בעסקים חיצוניים ומתחרים, בהם הם יכולים לצמוח באופן עצמאי ללא גיבוי של המייסד, ולהוכיח יכולות עצמאיות.

הגנה על נכסי המשפחה מפני "מצטרפים חדשים"

– כחלק מהליך ההעברה הבין דורית ולאחר שהמייסד החליט כי הוא מעוניין להעביר את "העסק" לבני משפחתו, נקבעים כללים התנהגותיים ומשפחתיים ברורים על פיהם נדרש לנהוג כל מי שמבקש להחזיק חלק מן העסק המשפחתי. כללים אלו נועדו למנוע העלאת דרישות על ידי חתנים, כלות, ידועים בציבור או ילדים מאומצים. במסגרת פעולות אלו מועברים פעמים רבות מניות העסק המשפחתי לידי נאמן או
foundation במקרים אחרים נדרשים בני המשפחה לחתום על הסכם ממון.

אפשרויות שונות לביצוע ההעברה לדור הבא

: העברת העסק לידיו של הדור הבא בפועל יכולה להיעשות בצורות שונות ובכלים מכלים שונים, הכול בהתאם להחלטות שהתקבלו במשפחה. להלן נסקור מס' דוגמאות:

1. הפיכת המייסד ל-"יועץ"

- העברת הניהול בפועל לילדים, כאשר המייסד הופך ל"משקיף" /"יועץ" על ידי מינויו ליו"ר דירקטוריון והעברת התפקידים הביצועיים לבני המשפחה. הליך זה הינו בדרך כלל שלב ראשון בלבד שלאחריו עושים שימוש באחת האפשרויות הוספות אשר תחול בפועל עם מותו של המייסד.

2. העברת בעלות ליורש אחד בלבד

- במקרים בהם לא כל בני המשפחה רוצים לקחת חלק בעסק או שהמייסד סבור שלא כולם מוכשרים לכך, ניתן לקבוע, כי רק אחד מבני המשפחה יירש את העסק עצמו והשאר יפוצו באופן כספי ובנכסים. כמובן שהחלטה כזו מתקבלת לאחר בחינת רצונות היורשים וכוונותיהם ולפעמים אף ביצוע הליך התמחרות פנימי.משפחה מפורסמת שפועלת בדרך זו כבר מאות שנים היא משפחת ברטה (יצרנית הנשק המפורסמת מאיטליה) שם בכל דור, רק אחד מבני המשפחה מקבל את הבעלות בעסק עצמו.

3. פירוק העסקים ליחידות רווח נפרדות

– לפעמים עסקיו של המייסד הינם ענפים ורב לאומיים ולאחר שיחה עם היורשים העתידיים מתגלה, כי כל אחד הינו בעל עניין אחר. במקרים אלו ניתן לערוך פיצול אופקי לעסקיו של המייסד, כך שבעודו בחיים הכול יהיה אימפריה אחת, אך לאחר מותו ניתן יהיה לחלק את עסקיו לחלקים נפרדים כך שכל אחד מיורשיו יקבל למעשה עסק נפרד בו הוא הבעלים הוא השליט היחיד. פעמים שהחלוקה נעשית על פי אזור פעילות לדוגמא אח אחד מקבל את הפעילות בישראל ואח שני מקבל את הפעילות בארה"ב וכדומה ולפעמים החלוקה נעשית על פי תחומי עיסוק. יוזכר כי בעניין האחים עופר הועלתה הטענה, כי יולי למעשה הוריש לבנו דורון את עסקי הנדל"ן ולביתו את עסקי הבנקאות, תוך ביצוע חלוקה ברורה של התחומים
) אלא שאלו האחרונים צברו שווי רב בשנים האחרונות, במקביל לירידת ערך הנדל"ן).

4. הקמת מועצה מנהלת של המשפחה ומינוי מנכ"ל חיצוני

פעמים רבות כאשר אף אחד מן היורשים העתידיים אינו מוכשר דיו לניהול העסק ו/או שלא ניתן למנות מנהל מתוך בני המשפחה בגלל אמוציות ומריבות פנימיות ובמקביל אין רצון לפרק את העסק, ניתן להקים מעין "מועצת מנהלים משפחתית" שתשמש כמעין מועצת צללים של בעלי המניות, ותתפקד במקביל לדירקטוריון ולמינויו של מנכ"ל חיצוני לעסק. הקמת מועצה זו דורשת הכנת כללים ברורים לאופן עבודתה של המועצה, חתימה על הסכמי שותפות וקביעת כללים כיצד מתקבלות החלטות בתוך המשפחה – מועצה. פעמים רבות, כאשר יש איש אמון המוערך על ידי כל בני המשפחה (דוגמת עו"ד, רו"ח או פסיכולוג) מומלץ כי האחרון יטול חלק גם הוא בישיבות אלו בין מפעם לפעם ובין באופן קבוע על מנת לגשר על מחלוקות שמתעוררות ולהציע ייעוץ ופתרונות במקרים הנדרשים לכך.

5. קבלת החלטות קשות (מכירת העסק/שינוי אופי העסק)

לפעמים במקרים בהם ברור כי ילדיו של מייסד לא יוכלו להמשיך את עסקו ניתן לשקול את מכירת העסק או שינוי אופיו כך לדוגמא לקוח שלנו, אשר עסק במשך עשרות שנים בתחום הביטחון וכן בתחום החקלאות, גידל שלוש בנות שכולן עוסקות באומנות ובמוזיקה ולא היה להם שום עניין להשתלב בעסקיו של האב. לאב היה ברור, כי הבנות לא יוכלו להשתלב בחיי העסק ל-ממש את עסקיו על ידי מכירה או הכנסת שותפים אסטרטגיים גדולים שרכשו את גרעיני השליטה ובכסף שנצבר רכש האב נדל"ן מניב, אותו קל יותר לנהל, גם על ידי מי שאינן "נשות עסקים ממולחות". (הדבר נעשה כמובן לצד פעולות נוספות).

 

הכלים המשפטיים ואנשי המקצוע

– זהותם וכמותם של אנשי המקצוע המלווים תהליך של העברה בין דורית שונה ממקרה למקרה בדרך כלל מומלץ כי התהליך יתחיל עם עו"ד הבקי בתחומי המיסים, הירושות והנאמנויות הבינלאומיות, כאשר לאחר הפגישה הראשונה, לפעמים כדאי לצרף גם את רואה החשבון שליווה את עסקי המשפחה ובקי בהם. בשלב השני, וככל שהמשפחה ועסקיה מורכבים יותר, כדאי לצרף פסיכולוג, או יועץ ארגוני – אלו מסייעים לבני המשפחה בניסוח היעדים האישיים של כל אחד מהם (כן או לא להיות חלק בעסק – באילו תחומים ומה הוא צופה לעצמו בעתיד) וכן בניסוח "הסכמים/אמנות משפחתיים".

הכלל - שקיפות וקדימות

– ככלל הליך של העברה בין דורית רצוי שיהיה מסודר ובשלב מוקדם, בדרך זו נמנעים מאבקים עתידיים בין בני המשפחה, למייסד יש זמן לבחון את החלטותיו והכלים המשפטיים הקיימים כיום מאפשרים לו להעביר שליטה בפועל בעסק לילדיו עם יכולת שלו לקבל את העסק בחזרה ללא תוצאות/תאונות מס – כך שהשליטה בעסק עצמו והבעלות בו לא מועברת עד למותו של המייסד.
האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il