עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > שאלת חשבים לעניין חבות במע"מ בגין פיצוי מחברה זרה

שאלת חשבים לעניין חבות במע"מ בגין פיצוי מחברה זרה

רו"ח איבצן ישי שואל:

 חברה זרה (אינה עוסקת בישראל) עתידה לשלם פיצוי בגין הפסקת התקשרות חד צדדית עם חברה ישראלית (עוסקת מורשית). החברה הישראלית פעלה כמפיץ בלעדי של מוצרי החברה ויבאה משך שנים את מוצרי החברה הזרה. החברה הזרה קיבלה החלטה להפסיק את חוזה ההפצה הבלעדי עם החברה הישראלית. הוסכם שהחברה הזרה תפצה את החברה הישראלית בגין הפרת חוזה ההתקשרות.

האם הפיצוי חייב במע"מ ?

עו"ד אריה ליבוביץ' (ממשרד אריה ליבוביץ ושות') משיב:

התשובה לשאלה זו תלויה בפרטים נוספים רבים, לרבות בין השאר בנוסח ההסכם אשר לבסוף ייחתם בין הצדדים. משאלתו של השאול נראה שהמדובר בפיצוי "עונשי", בשל הפרת הסכם, יחד עם זאת ננסה לתן בתשובה זו מתווה באשר לשני המצבים הנפוצים ביותר ובכללם המקרה של "פיצוי עונשי".

ככלל יש להבחין בין שתי אפשרויות מרכזיות, באשר לסיווג הפיצויים המדוברים.

האחת - פיצויי קיום – משמע המדובר בסכום המבטא את הרווח הנוסף, אותו הייתה מרוויחה החברה הישראלית במידה והייתה ממשיכה לייצג את אותה חברה זרה. במקרה כאמור, הרי שלכאורה המדובר בפעולה הנעשית במסגרת פעילותו העסקית של אותו עוסק (חברה ישראלית) ומייצרת לה ערך מוסף ולכן יש לחייב תשלום זה במע"מ.

השנייה – המדובר בפיצוי עונשי בגין אי עמידה בהתחייבויות או עשיית עושר ולא במשפט בדרך כזו או אחרת. במקרה כאמור, הרי שהתשלום אינו חייב במע"מ, מאחר שאין כאן "עסקה" (מכר או מתן שירות) לצרכי מע"מ. נזכיר שבפסק הדין בעניין רייצ'מן[1], קבע בית המשפט כי פיצויים בגין עשיית עושר ולא במשפט אינם מתחייבים במע"מ. מתיאורו של השואל עולה לכאורה כי זה המצב במקרה דנן, אך לאור המחסור בפרטים, היינו ממליצים לבדוק את הפרטים בהתאם להבהרות שנתנו במסגרת תשובה זו.

לקראת סיום דברינו נציין, כי דרך נוספת בה ניתן לסווג מקרה זה הינה כאילו המדובר ב"ויתור" על זכות תביעה, אותה יש לחברה הישראלית כנגד החברה הזרה. אמנם, הדיבור "ויתור" לא נכלל במסגרת הגדרת "מכר" בחוק מע"מ, ומכאן שיש מקום לסווג מקרה זה כעסקה שאינה חייבת במע"מ, יחד עם זאת במס' פעמים התקבל בפסיקה (בעיקר לעניין מקרקעין) כי ויתור בתמורה הינו עסקת מכר החייבת במע"מ[2], תחת החלופה של "הקניית זכות בנכס" הקיימת בהגדרת "מכר" בחוק מע"מ.

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.



[1]               "ש 354/84 ריצ'מן שושנה נ' מנהל המכס והמע"מ, שפט 567 (להלן: עניין ריצ'מן)

[2]               ע"ש 19/85 המלבלב שותפות רשומה לגידולים חקלאיים ואח' נ' מנהל אגף המכס ומע"מ, שפט 674 (להלן: עניין המלבלב), עמ' 684. בנוסף, ראו גם ע"א 243/86 המלבלב לוז הדרום נ' מנהל המכס, מיסים ב/6 ה-5 (להלן: עניין המלבלב עליון).

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il