עמוד הבית > פרסומים מקצועיים > מאמרים > ארנונה והיטל שמירה - גביה אסורה של היטלים באמצעות חשבון הארנונה, ייתכן כי הנכם זכאים לקבלת החזר כספי

ארנונה והיטל שמירה - גביה אסורה של היטלים באמצעות חשבון הארנונה, ייתכן כי הנכם זכאים לקבלת החזר כספי

עוה"ד אריה ליבוביץ ואריאל בן שטרית

מבוא

1. כולנו מקבלים מעת לעת (לרוב אחת לחודשיים) חשבון תשלום תקופתי מהרשות המקומית. חשבון התשלום התקופתי מכיל מספר רכיבים המהווים יחדיו את מלוא סכום החשבון. לרוב רכיבים אלו כוללים ארנונה, מים וביוב. פעמים ולחיובים אלו נוספים חיובים דוגמת היטלים ואגרות נוספים. שיעור ההיטלים והאגרות משתנה מרשות מקומית אחת לשנייה, כך אדם המשלם תשלום תקופתי ברשות מקומית אחת יכול להיתקל בחיובים שונים ומגוונים בתחומה המוניציפאלי של רשות מקומית אחרת.

לאחרונה נתקל משרדנו במקרה בו רשות מקומית ניסתה לגבות חובות המיוחסים להיטל שמירה. היטל השמירה האמור מיוחס היה לחובות עקב אי תשלום היטל שמירה במשך למעלה מ-6 שנים.

מבחינת החומר העובדתי והמשפטי, ומבחינת סמכותה של הרשות המקומית לבצע גביה בגין היטל שמירה, התברר כי נושא גביית היטל השמירה שנוי במחלוקת. ישנם טיעונים רבים התוקפים את חוקיות היטל השמירה כפי שהוטלו במתכונתם הקודמת. כיום, ישנן תביעות ייצוגיות העומדות כנגד רשויות מקומיות בקשר עם היטלי שמירה שהוטלו על ידי רשויות מקומיות. הטיעונים המרכזיים הינם כי היטלי השמירה הוטלו בניגוד להנחיות משרד הפנים ולפסיקה.

גביה אסורה של היטל שמירה/ אגרת שמירה עד ליום 4.4.2011

2. היטל השמירה מוטל על פי חוק עזר. על מנת שחוק עזר יהיה מאושר, עליו לקבל את אישור מועצת הרשות המקומית ושר הפנים. ללא אישורים אלו חוק עזר לא יכנס לתוקף.

3. במשך שנים רבות רשויות שונות הטילו על מחזיקי נכסים חיובים בגין "היטל שמירה". לאורך תקופה ארוכה נשמר השקט, כאשר תפקידי הצדדים היו ברורים. מצד אחד הרשות המקומית גבתה כספים בגין "היטל שמירה", תוך הסתמכות על חוק עזר עירוני, ומצד שני המחזיקים בנכס שילמו מתוך אמונה וידיעה (או חוסר ידיעה) כי החיובים המוטלים עליהם מוטלים כדין.

4. בשנת 2009 חלה תפנית בנושא הטלת היטלי שמירה מטעם הרשויות המקומיות. בפסק דין תקדימי הוחלט בבג"ץ עיריית חולון כי עיריית חולון הטילה חיובים בגין היטלי שמירה שלא כדין, ובאופן שאינו תואם את הנחיות והחלטות משרד הפנים. ביהמ"ש קבע, כי אין להטיל היטל שמירה אלא לשם מניעת פגיעות ביטחוניות המוגדרות - כפעילות פח"ע.

5. אף מבחינת הנחיות משרד הפנים ניתן לראות מפורשות, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי אין להכיר בהוצאות לאבטחה שאינה נובעת מטעמים ביטחוניים (פח"ע), אלא נובעת מטעמים של שמירת רכוש ובנינים.

אכיפת הגביה בגין היטל השמירה בוצעה תוך רמיסת ההנחיות והחלת "דין עצמי" של הרשות המקומית על הציבור שחויב בתשלום דמי שמירה. דין עצמי זה נקבע על ידי הרשות המקומית שלא בסמכותה, בניגוד להנחיות משרד הפנים וללא קו אחיד בין רשות אחת לשנייה.

6. כמובן יש שיטענו כי בסמכות הרשות המקומית לגבות תשלומים בגין היטל שמירה. התומכים בגביה זו העלו טיעון לפיו שמירה על הסדר הציבורי אינה סותרת מניעת אירועי פח"ע. שכן, באם נתקלת סיירת למניעת פח"ע באירוע הפרת סדר מן הראוי כי תפעל לשם השבת הסדר על כנו.

טענה זו הגיונית, אך הבחינה האמתית היא עד כמה בוצעה פעילות לשם מניעת פח"ע? האם הפעילות השוטפת היא מניעת פח"ע או התואר "פעילות למניעת פח"ע" היא למעשה הסוואה לפעילות שוטפת של מניעת הפרות סדר, הגברת תחושת ביטחון וכד'.

7. אדם שיבחר להעמיק ולברר את נושא חוקיות הטלת היטל שמירה כאשר פעולותיה העיקריות הינן "מניעת הפרת סדר" יגלה שהמחוקק מודה מפורשות כי לא אישר לרגע אחד (אף לא בעקיפין) הטלת היטל שמירה לשם מניעת הפרות סדר. כפי שהובאו דברי נציגת משרד הפנים בפרוטוקול הכנסת מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. שם נאמר מפורשות כי אושרו "הוצאות שנגבו באגרת השמירה רק כאלה שהן הוצאות למניעת פח"ע, כלומר טעמים ביטחוניים. לא אישרנו שמירה על הסדר הציבורי". לכן, במידה וישנה פעילות המוגדרת למניעת פח"ע, אך למעשה כמעט כל הפעילות הינה לשם שמירה על הסדר הציבורי, אין לממן פעילות זו על ידי הטלת היטל שמירה.

8. למעשה, כמעט כל חיוב שהוטל בגין היטל שמירה היה חיוב אסור. ניתן רק לשער את המבוכה הרבה שחשו ברשויות מקומיות רבות כאשר התגלו נתונים אלו. רשויות רבות פעלו באופן כמעט מיידי לצמצום הנזק והודיעו בהתאם לסעיף 9ב לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 על "חדילה מגביית היטל שמירה". כך למעשה, חסו רשויות אלו בהגנה המסופקת להם בחוק תובענות יצוגיות והתגוננו מתביעה ייצוגית שייתכן והייתה מובילה להשבת הכספים שגבו במשך כל אותם שנים שלא כדין.

 

תיקון החוק באופן המאפשר גביה

9. ביום 4.4.2011 נכנס לתוקף החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (התשע"א-2011). חוק זה מקל על הרשויות המקומיות בבואם להטיל היטל שמירה ואינו מגביל אותם לפעילויות למניעת פח"ע בלבד. המחוקק שהיה מודע לאי חוקיות הטלת היטלי שמירה, החל להתיר את הטלת היטלי השמירה למטרות נוספות מלבד טעמי ביטחון.

10. התיקון לחוק מאשש את אי חוקיות הגביה שבוצעה בגין היטלי השמירה עד לתיקון.


לסיכום

11. מן האמור לעיל עולה כי בהתאם לחקיקה, לפסיקה ולהוראות משרד הפנים לא היה מקום להטלת היטל שמירה עד ליום 4.4.2011. הואיל והוא לא נדרש לצרכי מניעת פח"ע יוצא איפוא שאדם שחויב בתשלום היטל שמירה עובר ליום 4.4.2011 בהחלט עשוי להיות זכאי להחזר כספי.

בנוסף לכך ניתן להניח מהעובדות המתוארות לעיל כי במידה ורשות כלשהיא עוסקת כיום בגביית חיובים בגין היטל שמירה מהתקופה שטרם תיקון פקודת העיריות, ניתן יהיה לתקוף את הודעת החדילה של הרשות (במידה והודיעה הודעה שכזו). וכך בעצם תתאפשר פתיחת תביעה להשבה (לרבות תביעה ייצוגית) כנגד הרשות המקומית.

האתר נבנה ע"י מונסייט © All rights reserved
מגדל משה אביב - שער העיר, רח ז'בוטינסקי 7 רמת גן 52520 |טל: 077-7051717 | פקס: 03-5426655 | E-mail: office@atax.co.il