במאמרים קודמים סקרנו בתמצית מספר הסדרים בינלאומיים לחילופי מידע בין רשויות מס, המהווים נדבך בתהליך גלובלי נחשוני שמאפשר העברת זרם מידע פיננסי הישר ממוסדות פיננסיים לרשויות המס המקומיות וחילופיו בין מדינות, לרבות ישראל, לרבות חילופי מידע אוטומטיים ללא בקשה ספציפית כלשהי, והסברנו כי נוכח תהליך זה חשוב לפתוח מוקדם ככל הניתן בהליך גילוי מרצון של חשבונות פיננסיים המוחזקים על-ידי תושבי ישראל בחו"ל, היות שקרב היום בו יחשפו ממילא רובם ככולם בפני רשות המסים.
במסגרת מאמרנו זה נסקור נדבך משמעותי נוסף במאמץ להגברת שיתוף פעולה בינלאומי באכיפת חקיקת מס ומניעת העלמות מס תוך שימוש בחשבונות פיננסיים זרים (offshore), (CRS ו-CAA), שהינו למעשה חקיקת והסכם "מדף" לחילופים אוטומטיים של מידע פיננסי, המאפשרים לכל מדינה לאמצם וליישמם בזריזות כפי שהם (as is) בשינויים המחויבים.
ביום 21 ביולי 2014 פורסם על-ידי OECD סטנדרט לחילופי מידע אוטומטיים בענייני מס (Standard for Automatic Exchange of Information in Tax Matters), כפי שאושר במועצה ביום 15 ביולי 2014, הכולל הסכם רשות כשירה (Competent Authority Agreement) וסטנדרט דיווח מקובל על חשבון פיננסי (Common Reporting Standard).
מדובר במהלך דו-שלבי, של אימוץ CRS בחוק מקומי המחייב מוסדות פיננסיים בהליך גילוי נאות של איסוף והעברת מידע לרשויות מקומיות על חשבונות של תושבי חוץ, וכמו כן התקשרות בהסכם CAA דרך אמנה בילטרלית או האמנה הרב צדדית לחילופי מידע בענייני מס (Multilateral Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matters), בה דנו במאמרים קודמים – אשר מפרט את סוגי המידע שייאסף ויוחלף באופן אוטומטי בין מדינות, הליכים ומועדים לאיסוף וחילופי מידע אוטומטיים (תוך 9 חודשים מתום כל שנה).
ביום 22 בספטמבר 2014 מסר הפורום הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע בענייני מס לקבוצת העבודה של G20 מפת דרכים לאימוץ הסטנדרט לחילופי מידע אוטומטיים על-ידי מדינות מתפתחות. ביום 4 ביוני 2015 נערך בשולי ועידת השרים של ה- OECD טקס חתימה על CAA רב צדדי על-פי סעיף 6 לאמנה הרב צדדית לחילופי מידע, עליה התחייבה מדינת ישראל לחתום לפני כשנה (וצפויה לעשות זאת עם השלמת הליכי חקיקה שהחלו עוד לפני הבחירות).
עד כה חתמו על ה-CAA עשרות רבות של מדינות, לרבות אלבניה, אנגווילה, ארגנטינה, ארובה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברמודה, איי הבתולה הבריטיים, קנדה, איי קיימן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קרואטיה, קוראסאו, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, איי פארו, פינלנד, צרפת, גרמניה, גאנה, גיברלטר, יוון, גרנזי, הונגריה, איסלנד, הודו, אינדונזיה, אירלנד, איי מאן, איטליה, ג'רסי, קרואטיה, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסנבורג, מאלטה, מאוריציוס, מקסיקו, מונטסראט, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, סאן מרינו, איי סיישל, סלובקיה, סלובניה, דרום אפריקה, ספרד, שבדיה, שוויץ, איי טרקס וקאיקוס, ובריטניה. מדינות נוספות התחייבו להצטרף, לרבות ישראל, סינגפור, איי הבתולה הבריטיים, סין, רוסיה, ערב הסעודית, אנדורה, טורקיה, קוריאה, בולגריה, ברזיל. מרבית המדינות שחתמו על ה- CAA החלו ביישומו – כבר בתחילת שנת 2016.
במאמרים קודמים דנו בחילופי מידע אוטומטיים על-פי הסכם בילטרלי עם ממשלת ארה"ב ליישום החוק לציות מס של חשבונות זרים (Foreign Accounts Tax Compliance Act) (להלן: "פטקא").
CRS ו-CAA נשענים על הסכם פטקא (FTCA Model 1 Intergovernmental Agreement), אך בשונה ממנו לא מתייחסים לתושבי ואזרחי ארה"ב בלבד, אלא לחשבונות של תושבי חוץ, וכוללים דרישות למידע שונה ולדיווח גלובלי בהיקף נכבד יותר.
מוסדות פיננסים כבר מעבירים היום לרשויות מוסמכות במדינותיהם מידע על מחזיקי חשבונות תושבי חוץ, אשר יועבר לרשויות מקבילות במדינת התושבות במסגרת חילופי מידע אוטומטיים תקופתיים שוטפים, לרבות פרטי זהות המחזיקים בחשבון ובעלי השליטה בישויות פאסיביות המחזיקות בחשבון, יתרות חשבון, ודיווח על כל סוגי ההכנסה מהשקעות, ריבית, דיבידנדים, הכנסה מפוליסות ביטוח מסוימות, הכנסות ממכירת נכסים פיננסיים, והכנסות אחרות הנובעות מנכסים המוחזקים בחשבון או תשלומים בנוגע לחשבון.
CRS מתייחס לקשת רחבה של מוסדות פיננסיים, לרבות מוסדות שאינם חייבים בדיווח על-פי הפטקא, כגון מוסדות פיננסיים זרים מקומיים (הפטורים בפטקא מדיווח), מוסדות פיננסיים העוסקים בשמירה על ניירות ערך, הפקדות, השקעות, חברות ביטוח מסוימות, ולמעט גופים ממשלתיים, ארגונים בינלאומיים, בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות כרטיסי אשראי, גופים מסוימים עם סיכון נמוך להעלמת מס, מכשירי השקעה משותפים פטורים, ונאמנויות (אם הנאמן הוא מוסד פיננסי מדווח).
סוגי החשבונות המדווחים על-פי CRS דומים לאלו אליהן מתייחס הפטקא, לרבות חשבונות של יחידים וישויות משפטיות לא טבעיות (לרבות נאמנויות ופאונדיישנים), פיקדונות, ניירות ערך, פוליסות ביטוח, אנונה, ולמעט סוגים מסוימים של חשבונות עם סיכון נמוך להעלמת מס, כגון פנסיה או פרישה, חסכונות הזכאים להטבות מס, פוליסות ביטוח חיים, עיזבונות.
כמו כן, בדומה לפטקא, קיימת ב-CRS הבחנה בדרישות הגילוי הנאות בין חשבונות קיימים לבין חדשים, בין חשבונות של יחידים לבין חשבונות של ישויות משפטיות לא טבעיות, ובין חשבונות בעלי ערך כספי גבוה לבין חשבונות בעלי ערך כספי נמוך, תוך הקלה מסוימת באיסוף ווידוא פרטי זהות וקשר של מחזיקים בחשבונות קיימים ובחשבונות בעלי ערך נמוך.
חשוב להבין כי נוהל גילוי מרצון של עבירות מס מאפשר קבלת חסינות מהליך פלילי, אך ורק כל עוד לא מצוי מידע בעניין זה בידי הרשויות במועד הפנייה, ולאור ההסדרים הבינלאומיים לחילופי מידע פיננסי, זה רק עניין של זמן עד שכל המידע יועבר גם לישראל!!
חשוב מאוד להבין העובדה שמידע עבר לישראל ומונע ממכם נגישות לגילוי מרצון – אינו אומר ששוטרים דפקו לכם על הדלת – כב פגשתי מקרים שהמידע היה 9 שנים ברשות המיסים מבלי לפנות לנישומים עצמם – כיוון שהיה מחסור בכוח עבודה- עדיין אם המידע נמצא ברשות המיסים – הגילוי מרצון שלכם לא יאושר – גם אם רשות המיסים לא פתחה עדיין בחקירה ולכן חשוב להתקדם מהר ולהגיש בקשה לגילוי מרצון
